אדם יושב בסלון ביתו בשעת ערב, נשען לאחור על הספה, נינוח, לוגם ברוגע מכוס קפה ואז פתאום האח הגדול מתפוצץ לו על מסך הטלוויזיה. לוקח לאותו אדם רגע או שניים להבין מה קורה, עד שהוא מזהה שאלה הם רגעי אקשן בלתי נשלטים: השידור החי מאפשר צפייה בהתלהטות יצרים אלימה, שיח על סף הקטטה. בקונטרול יכולים לרדת מהשידור, אבל נחשו מה, הם לא. הם יודעים מה יביא רייטינג.
 

עוד ב-

פיצוץ באח הגדול, צפו בתקרית האלימה: "אתה בריון, כלומניק"

לכתבה המלאה

הצופה עוד רוכן מעט קדימה על הספה, מנסה להבין אם מה שהוא רואה זה באמת מה שהוא רואה. ואכן, יש וידוא: בטלוויזיה משדרים אלימות, מה אתם יודעים, משדרים אפילו וולגריות. כעת נכנס הצופה לשלב העיבוד: מה לעשות עם הגילוי הזה? ובכן, הצופה מתחלק מכאן והלאה לשלוש קבוצות: קבוצת הצופים שנהנים מהקטע, קבוצת הצופים שסולדים ומזפזפים וקבוצת הצופים שעוזבים את הקפה, שוכחים מהצרות של עצמם, מתנתקים ממחשבות על עבודה ומשכנתא, ופשוט מתקשרים להתלונן לרשות השנייה.

הבעיה היא כמובן עם הקבוצה הזו, השלישית - מי אתם אנשים שמתלוננים על האח הגדול לרשות השנייה? זה שלא שבוס כלשהו ברשות השנייה ייכנס מחר לבית האח הגדול כדי להעביר סדרת חינוך לדיירים. האם אתם גם מצפים שהלחצן במעבר החצייה יהפוך את האור של הולכי הרגל לירוק?
 התקרית האלימה באח הגדול

התלונות שהצטברו השבוע כנגד האח הגדול לרשות השנייה, הן על קוטביות שבין נאיביות להתנשאות. אם אדם כל כך נאיבי כדי לחשוב שיש להתריע מפני תוכן ששודר בטלוויזיה - הוא כנראה צפה בשנים האחרונות בשידורי כוכב המאדים. הטלוויזיה אלימה - החדשות אלימות, השידורים בלייב אלימים, כן, כן, סופרייז. ואם אדם איננו נאיבי וסתם נהנה להתקשר ולהתלונן על רמת התוכן בשידור - ובכן, יש המון התנשאות בצופה שקשה לו כל כך לזפזפ בפשטות ולשכוח מהעניין. מה עוד, אולי לא להרעיש בין שתיים לארבע?
 

עוד ב-

האח הגדול הסתבך בענק: מאות תלונות קשות נגד התכנית

לכתבה המלאה

הנושא הזה של תלונות לרשות השנייה על האח הגדול בעקבות מה שמסומן כהתפרצות אלימה בשידור חי, עוד יגרום למישהו בצוות התוכנית לקבל בונוס. זו העבודה של מי שעומדים מאחורי האח הגדול - לעשות רעש. סיכוי גבוה שאף אחד שם מעולם לא קיבל קידום על היעדר תלונות לרשות השנייה, איכשהו ניתן להניח שלא קיים סעיף בונוס כזה.

בונוסים יש על רייטינג. ורייטינג נובע מרעש. ורעש נוצר מווליום ציבורי גבוה. ווליום ציבורי גבוה ניזון מכותרות. וכותרות, ובכן, הן אוהבות את התלונות שלכם לרשות השנייה.