לא נעים להודות בזה, אבל הגיע הזמן שנדבר על הפיל שבחדר: הבינה המלאכותית משבשת – ולאט לאט גם מחליפה – חלק מהעבודה שהכרנו כיחצ”נים.

אני יודעת, זה לא נושא פופולרי, במיוחד בקרב משרדי יח”צ שעד לא מזמן פעלו עם שורת עובדים – כותבים, עורכים, תחקירנים, רעיונאים, גרפיקאים. כל אחד היה בורג במכונה משומנת. והנה, פתאום, נכנס לנו בוט אחד למשרד – ומחזיק את כל המחלקה על הגב.

אני לא מדברת על תיאוריה. אני מדברת על המציאות של המשרד שלי. היום אני יכולה לבקש מצ’אט בינה מלאכותית לנסח טור דעה, להציע כותרות לכתבה, לבנות מסרים לקמפיין תקשורתי או להכין סיכום פגישה ללקוח – והכול תוך שניות. זה לא תמיד מושלם, אבל זה בסיס. וזה בסיס שעד לא מזמן דרש שעות עבודה, לפחות שני אנשים, וביניהם גם לא מעט בלאגן.

בעולם שבו זמן שווה כסף – היתרון הזה שווה זהב. אבל זה גם מחייב אותנו, כאנשי מקצוע, לשאול שאלות קשות:
כמה כותבי תוכן אנחנו באמת צריכים?
האם משרד יח”צ צריך להתרחב – או להתייעל ולהתחדד?
האם הערך שלנו נמצא בטקסט – או באסטרטגיה שמאחוריו?

כי כשכולנו יכולים לכתוב – מי שיישאר רלוונטי הוא מי שיידע למה לכתוב, מה לכתוב, מתי לפרסם – ולמי. אני לא מפחדת מהבינה המלאכותית. להפך – אני רותמת אותה. היא לא מאיימת עלי. היא רק מאלצת אותי להיות חדה יותר, מהירה יותר, מדויקת יותר. מי שיתעקש להיאחז במודלים ישנים – יישאר מאחור. אבל מי שילמד לשלב בין טכנולוגיה לבין אינטואיציה תקשורתית, בין יצירת תוכן לבין קריאה חכמה של מציאות – לא יוחלף. הוא יוביל.

אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש בתעשיית היח”צ – עידן שבו כוח האדם משתנה, היכולות מתחדדות, והתחרות הופכת לגלובלית ומיידית. זה הזמן להמציא את עצמנו מחדש – לפני שמישהו אחר יעשה את זה בשבילנו.

הכותבת היא שירן פרץ, אשת יחסי ציבור