תעשיית ההייטק והמדע הישראלית מתפתחת ומובילה. עם זאת, היא סובלת ממחסור רציני בכוח אדם, שנובע בין היתר מהגירה של אקדמאים ומתכנתים ישראלים מוכשרים, לעבודה ולמחקר בחוץ לארץ. כ–33 אלף אקדמאים ישראלים חיים בחו"ל, 11% מבעלי דוקטורט ממוסד ישראלי חיים ועובדים בחו"ל, כשבתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב המבוקשים במיוחד מדובר בכ-20%.

ארגון המדענים הישראלים בחו”ל (ScienceAbroad) יצא במהלך יחד עם רשות החדשנות, בו תושק תוכנית בתקציב של כמיליון שקל, הנקראת "התמחות בתעשייה", ולפיה ישראלים שסיימו/מסיימים פוסט דוק בחו"ל יזכו במשרות בחברות ההיי-טק והביו-טק הגדולות בארץ. מרגע שהתקבלו, התכנית תספק להם שנה של תכנים משלימים והכשרה נלווית, כדי לגשר על הפער בין העולם האקדמי לעולם התעשייה.

אקדמאים בסדנת חשיפה לתעשייה (צילום ארגון ScienceAbroad)​

על כל חוקר ישראלי שנשאר בחו"ל ישראל מפסידה 20 מיליון שקל, ותוכנית ההתמחות תנסה לסייע בהשבת הנכס החשוב לישראל. זאת באמצעות איתור ומיון מדענים בתחום מדעי החיים הנמצאים בחו"ל ומעוניינים להשתלב בתעשייה בישראל; איתור משרות פנויות עבורם בתעשיית הביוטק, הפארמה והמד-טק והשמתם למשך שנת התמחות במהלכה יעברו הכשרה עיונית ומעשית, ובסיומה ישתלבו כעובדים מן המניין בתעשייה בישראל.

נדב דואני מנכ״ל ארגון ScienceAbroad, ברך על מימון התוכנית ואמר: "אנחנו משיקים בימים אלה תוכנית חדשה במימון רשות החדשנות, שתתן מענה לאתגרים בתעשיית הביוטק באמצעות השבת מדענים ישראלים מחו"ל. לטובת התוכנית חברנו לשותפים אסטרטגיים, בהם דנאל ביוטק, חברת טבע, מעבדת החדשנות Aion Labs, חברת Google וקרן aMoon המובילה בתחום השקעות הביוטק - שנרתמו למאמץ לשימור והשבתם ארצה של  המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל: המדעניות והמדענים הישראלים - הם ההון האנושי שלנו. בכדי להמשיך ולפתח את מדינת ישראל כפי שנעשה במשך 74 שנים - אנחנו חייבים את האנשים הנפלאים בחזרה בתעשייה הישראלית. את זה נשיג באמצעות התוכנית הזו."
 

נדב דואני מנכ״ל ארגון ScienceAbroad (בועז עשתאי)

עוד ב-

דאטה אנליסט הפך לאחד המקצועות המבוקשים, כמה מרוויחים בו?

לכתבה המלאה

המדעניות והמדענים הישראלים הם אחד המשאבים החשובים השומרים על המוביליות והתחרותיות של מדינת ישראל ובכך תורמים רבות לכלכלה. מדי שנה עוזבים כאמור מאות מהם את ישראל לטובת המשך לימודים והתמחות באוניברסיטאות מובילות בחו"ל – ונשארים שם, בהיעדר אפשרויות מספיקות באקדמיה בישראל, חלקם אף משתלבים בתעשייה בחו"ל.