קריירה ולימודים

מענקים עד 300 אלף שקל: מי יזכו למימון הנחשק?

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם משרד החקלאות וארגון The Good Food Institute Israel (GFI) ישקיעו כ-4 מיליון שקל במחקרים ישראליים למציאת חלבון אלטרנטיבי כתחליף לבשר, דגים, חלב וביצים
השפעת הטכנולוגיה על פסי הייצור (צילום pixabay, freepik)
בהמשך להסכם האסטרטגי שנחתם לאחרונה בין המשרדים להטמעת טכנולוגיה בענף החקלאות בישראל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון GFI Israel פרסמו תכנית מענקי מחקר בתחום החלבון החלופי, במסגרתה יינתנו מענקים של עד 300,000 שקל ל-14 פרויקטים לתקופה של שנתיים. מהלך זה עשוי לתרום רבות ליכולת התחרותי של מדינת ישראל ולמקם אותה בחזית הידע והמחקר העולמי בתחום.
אירועי אקלים קיצוניים ובשנה האחרונה גם המלחמה באוקראינה, מביאים להגבלות על אספקת המזון הגלובלית שעלולות להוביל למשבר מזון עולמי. לאור אלו, גובר הצורך בשינוי מערכת המזון העולמית, שכיום מתבססת במידה רבה על תעשיית המזון מן החי. זו, מציבה אתגרים רבים לאנושות, ובראשם משבר האקלים. עם הגידול באוכלוסיית העולם וישראל בפרט, גובר הצורך הלאומי בפיתוח מקורות חלבון חלופיים וזמינים. לתחום גם היתכנות כלכלית -על פי התחזיות של קבוצת Barclays, עד שנת 2030 צפוי שווי השוק העולמי של תחליפי הבשר בלבד לעמוד על 140 מיליארד דולר ולחלוש על 10% מכלל שוק הבשר העולמי.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן: "הטמעת חדשנות וטכנולוגיה תצעיד את תעשיית החקלאות בישראל, להיות מדויקת יותר ותחרותית יותר. התכנית האסטרטגית בין משרדי למשרד החקלאות שזהו הצעד הראשון שלה, תיטיב עם החקלאות ועם תעשיית ההייטק הישראלית".

השרים אורית פרקש ועודד פורר. צילום: מישל אמזלג, לע״מ
שר החקלאות, עודד פורר: "הביקוש ההולך וגובר למזון מן החי מחייב אותנו לפעול באחריות, מחד לספק את הביקוש, ומאידך לפעול ולחפש פתרונות שטרם פותחו למענה אלטרנטיבי, בר קיימא, ששומר על כדור הארץ למען הדורות הבאים. עם כניסתי לתפקיד התחייבתי להביא תקציבים חסרי תקדים להשקעה במחקר ופיתוח החקלאות המקומית, וכך אמשיך לפעול".
ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI Israel: "ישראל נחשבת למובילה עולמית ביזמות תחליפי בשר, מחלבון צמחי או בשר מתורבת, הרבה בזכות מסחור מחקר אקדמי. סטארט-אפים ישראלים בתחום שיצאו מהאקדמיה גייסו את מרבית המימון. אבל כדי שנצליח להישאר בחזית, חשוב מאוד להזין את המחקר האקדמי, שמשווע למקורות מימון. בעשור הקרוב משבר המזון העולמי ילך ויגבר, לצד משבר האקלים ואתגרים נוספים. ישראל צריכה ויכולה להוביל את טכנולוגיות המזון של העתיד".
המחקרים אשר ימומנו במסגרת התוכנית יהיו מחקרים חדשניים אשר מציגים פתרונות מדעיים וטכנולוגיים בתחום הבשר המתורבת, הפרמנטציה (שימוש במיקרואורגניזמים) והתחליפים מן הצומח. הצעות המחקר יכולות להיות מכוונות בשיפור המוצר הסופי - תחליפים של בשר, דגים, חלב וביצים או לחילופין בשיפור תהליך הייצור. בנוסף, מחקרים בהם יהיה דגש על סביבה וקיימות ורווחת בעלי החיים יזכו לתעדוף. המימון המרבי למחקר לתקופה של שנתיים הוא: 300,000 שקל. המחקרים שיתמודדו על תקציבי המימון ייבחנו ראשית לפי פוטנציאל היישום שלהם. בנוסף יילקחו בחשבון האיכות המדעית, מידת חדשנותם, המתודולוגיה ויכולת הביצוע של החוקר וקבוצת המחקר.
 
רמי לוי חקלאות">
ארכיון
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה