ועדת הכספים החלה את הדיון בנושא מיסוי רווחי בנקים מתוך הצעת חוק התכנית המאזנת. הצעת החוק קובעת שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד לתום שנת 2025, כך שעל רווחים של הבנקים, יחול שיעור מע"מ של 26%, לעומת 17% כיום, כאשר השינוי לא יחול על בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", קרי בנקים ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5 אחוז משווי כלל נכסי הבנקים בישראל. בתוספת מס חברות (23%) המס האפקטיבי על רווחי הבנקים יעלה מ- 34.2% ל- 38.9.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון: "עסקנו רבות בנושא של רווחי הבנקים והמשמעות של העניין שהייתה השפעה לא חיובית על נושא המשכנתאות, על מקבלי ההלוואות, שמצבם הכלכלי היה בינוני ומטה, מצד שני רווחי הבנקים היו מאוד גבוהים, שעה שאנחנו מטילים גזרות על אותם אלה שבמצב כלכלי לא פשוט. צריך להיזהר שלא תפגע הכלכלה והנושאים שעל סדר היום, ואני בעד מס על רווחי יתר על הבנקים". 

אביגיל ונקרט, נציגת אג"ת הציגה כי עליית הריבית בשנתיים האחרונות גולגלה באופן מלא ומידי לאשראי ללקוחות הבנקים, והדבר גולגל לרווחי הבנקים, ומהצד השני הריבית על הפיקדונות גולגלה באופן חלקי בלבד. עוד הציגה כי המגזרים שנהנו הכי פחות מעליית הריבית היו משקי הבית והעסקים הקטנים, והריבית על הפיקדונות גולגלה בעיקר לעסקים גדולים, והוסיפה כי המצב לא השתנה גם היום "הריבית של משקי הבית עדיין משמעותית נמוכה יותר ממה שמקבלים עסקים. וזה רק בריבית על פיקדונות ולא על העובר ושב, שם משקי הבית לא מקבלים כלל ריבית". 

"החלטה מוצדקת של העלאת הריבית שנועדה להתמודד עם האינפלציה גולגלה באופן ישיר להכנסות הבנקים, עליית ההכנסות מוסברת בעיקר ע"י עליית הריבית, לא היה שום שינוי במודל הכלכלי של הבנקים, הם לא פעלו לשם כך. 100 אחוז רווח ב-0 אחוז סיכון, בלי לעשות שום דבר" הוסיפה ונקרט.

עוד הציגה נציגת האוצר כי הכנסות הריבית של הבנקים עלו בצורה מאוד משמעותית בשנת עליית הריבית, מצד שני הוצאות הריבית על פיקדונות הציבור גם עלו, אבל הרבה פחות, וכי לגבי שאר סעיפי הרווח וההפסד לא חל שינויי: "בשנת 2022 הכניסו הבנקים הכנסות ריבית בגובה 72 מיליארד ₪ לעומת 45.2 מיליארד ב-2021, הוצאות הריבית בשנת 22 עמדו על 22 מיליארד ו-7.6 מיליארד ב-21. המשמעות עלייה ברווח הכולל של בעלי המניות בבנקים מ-18 וחצי מיליארד ₪ ב-2021 ל-24 מיליארד ₪ ב-2022".  עוד הוסיפה ונקרט כי שנת 21 הייתה חריגה, "כי היו הכנסות גם מסיבות אחרות, כך שכל התהליך הזה המשמעות שלו גדולה יותר".

עוד הציגה נציגת האוצר כי יש מחקרים שעלייה בריבית מביאה לעלייה ברווחי הבנקים גם בעולם, אבל מה שקרה בישראל חריג גם בהשוואה בינ"ל, מה שלא היה קודם להעלאת הריבית, וכי בהשוואה בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, לבריטניה, ולאוסטרליה לאורך 2022 ו-2023, מראה כי ההפרש היה גבוה לעומת מדינות אלה לאורך כל השנתיים.

"הצעת החוק לא רטרואקטיבית, אלא מסתכלת קדימה, אנחנו ממסים את הרווחים של הבנקים ב-2024 ו-2025. התחזית שהריבית צפויה להישאר ברמה גבוהה בשנתיים הקרובות, הסבירות של המשך רווחיות הבנקים תמשיך להיות גבוה מאוד, שוב בלי לעשות משהו אקטיבי". 

עוד ב-

בנק הפועלים בהלוואת ענק: אורמת טכנולוגיות תקבל 75 מיליון דולר

לכתבה המלאה

עוד ציינה כי הם סבורים שהחוק שומר על איזון פיסקלי להשפעות המשקיות מול החששות של פגיעה במהלכים להגברת התחרות במערכת הבנקאית, אמון משקיעים זרים והפחתת היצע האשראי, וכי בחוק ישנה אפשרות של שר האוצר לשנות את המנגנון בתום 2024 במידה ויהיה שינוי בתחזיות.