בעולם שבו שינויי אקלים, יוקר מחיה והזנחת החקלאות מאיימים על צלחת הסלט שלנו – דווקא זרעים קטנים הם אלה שמחזיקים את התקווה הגדולה. חברת "הזרע", אחת מחברות זרעי הירקות המובילות בעולם, פועלת מהנגב אך משפיעה על הצלחות של חקלאים ביותר מ-130 מדינות ברחבי העולם. החברה עוסקת בפיתוח של זני ירקות חכמים – כאלה שיחזיקו מעמד בשמש הישראלית, יישארו טריים שבוע במקרר, ויענו בדיוק לטעם המקומי.

בריאיון מיוחד, מנכ"ל החברה עפר פלג פורס את הדרך הארוכה שמתחילה בהכלאות של זנים ונמשכת בשנים של ניסויים, מתאר את שיתופי הפעולה הקרובים עם חקלאים ישראלים, מתריע מפני הזנחת ענף הזרעים בישראל – וגם מגלה אילו ירקות נועדו לשוק המקומי, מה מייחד את החך הישראלי, ואיך נראה בעצם הפיתוח של אבטיח קטן ללא גרעינים שמתאים בדיוק למקרר שלך.  

עפר, נתחיל מהבסיס – מה בעצם עושה חברת "הזרע"? "אנחנו עוסקים בפיתוח של זני ירקות, בתהליך ארוך שנמשך שבע עד שמונה שנים. המטרה היא ליצור זנים עם תכונות עדיפות כגון: עמידות למחלות, התאמה לתנאי אקלים, טעם איכותי, ואורך חיי מדף. אנחנו פועלים בישראל ובעוד 130 מדינות נוספות ברחבי העולם, עם כ-1,000 עובדים, כשמרכז הפיתוח והנהלה יושבים כאן ובחלקם גם בהולנד".   אלו מוצרים אתם מפתחים במיוחד עבור השוק הישראלי? "למרות הפעילות הגלובלית, אנחנו רואים בישראל יעד מובהק. דוגמה בולטת היא עגבנייה מזן "מגי" שזכתה לפופולריות עצומה בזכות הטעם הייחודי שלה. דוגמה נוספת היא זן "קנלו" – עגבניית תמר עם עמידות לווירוס ToBRFV, שמאפשר לחקלאים להתמודד בהצלחה עם הווירוס הנפוץ בישראל, וזה חשוב מאוד לשוק המקומי. גם בזן המלפפון ריף השקענו מחשבה – הוא מותאם לתנאי הקיץ הישראלי, לחום וליובש".  

מה הצרכן הישראלי מחפש בירקות? זה שונה מהשוק העולמי? "הצרכן הישראלי בהחלט שונה. הוא מבין בטעם, מחפש ירקות איכותיים, אבל גם מצפה לעמידות גבוהה וליכולת לשמור ירקות במקרר ליותר מיום-יומיים. אנחנו יודעים שהוא קונה לרוב פעם בשבוע או שבועיים – לכן תכונות כמו חיי מדף זה משהו שאנחנו מתעקשים לשלב כבר בתהליך הפיתוח".  

צילום: יח"צ

אילו עוד פיתוחים מעניינים קיימים אצלכם? "אחד התחומים שאנחנו רואים בו צמיחה גדולה זה אבטיחים – ובעיקר אבטיחי מיני, קטנים וללא גרעינים. זה מאוד מתאים למשפחות קטנות או לאנשים שמעדיפים לא להישאר עם חצי אבטיח ענק שתופס את כל המקום במקרר. זו מגמה עולמית וגם כאן אנחנו רואים עניין גובר".  

יש לכם שיתופי פעולה עם חקלאים ישראלים? "בהחלט. אנחנו עובדים בצורה צמודה עם חקלאים בכל הארץ, אך בעיקר סביב אזור הנגב. יש לנו חממות ניסויים, מפעל לעיבוד זרעים בשדרות, וחממת תצוגה במבטחים שמאפשרת לנו לערוך ניסויים ולשתף את החקלאים בתהליך. הם חלק מהפיתוח, לא רק משתמשים סופיים. אנחנו גם מקיימים פאנלים של חקלאים, שמתמקדים בתכונות כמו טעם, עמידות ומרקם".  

איך אתם מתמודדים עם ירידה בתפוקות או מחלות בצמחים? "אנחנו מנסים לפתח זנים שמניבים יבול גבוה יותר. לדוגמה, זנים הגדלים באשכולות – זה מפשט את שיטת הקטיף, חוסך זמן וכסף. תכונה נוספת היא האפשרות לגדל ירקות כמעט בכל חודשי השנה – גם זה משפר ניצול שטח ומגביר רווחיות לחקלאי".  

תסביר איך עובד פיתוח של זן חדש – זה נשמע כמעט כמו הנדסה גנטית "לא הנדסה גנטית במובן הרפואי, אלא תהליך טבעי שמבוסס על "טיפוח" (Breeding). אנחנו בוחרים שני "הורים" – זן אחד עם טעם טוב, השני עם עמידות גבוהה, ומפתחים מהם זן חדש שמשלב את שתי התכונות. זה תהליך ארוך, עם ניסויים חוזרים לאורך עונות, ולוקח שנים עד שמגיעים למוצר סופי".  

אתם בודקים גם את העדפות הצרכנים? איך יודעים מה הציבור רוצה? "בהחלט. יש לנו פאנל טועמים מוסמך מתוך החברה – עובדים שמוכשרים לטעום, לנתח ולדרג טעמים, מרקם, ארומה וכו'. אנחנו מבצעים סקרים עם צרכנים בהם אנחנו בודקים את המגמות והטרנדים בשוק, ובנוסף, אנחנו מזמינים חקלאים, משווקים ולעיתים גם שפים או קניינים אל חממת התצוגה להתרשם מהפיתוחים".  

יש שוני בטעמים ובהעדפות בין ישראל לאירופה? "כן, זה תלוי בתרבות, אקלים וגם בהרגלי קנייה. באירופה אנשים קונים כמעט כל יום, פה – כמו שאמרתי – פעם בשבוע-שבועיים. לכן לישראלים חיי מדף יותר חשובים. גם תנאי האקלים משפיעים – זן שמתאים לנגב לאו דווקא יתאים להולנד. אנחנו מפתחים מאות זנים שונים – כל אחד מותאם לאזור גיאוגרפי אחר".  

מה לגבי קשר לממשלה? אתם עובדים עם משרד החקלאות? "אנחנו בקשר עם משרד החקלאות, אבל לצערי התמיכה בענף הזרעים מועטה מדי. יש הרבה דיבור על עידוד חקלאות, אבל בפועל חברות כמו שלנו, שמייצאות ומשקיעות בטכנולוגיה – לא מקבלות מספיק תמיכה. אנחנו מרגישים שהמדינה לא מכירה בערך של ענף הזרעים כקטר של חדשנות בחקלאות".  

איפה עומדת התעשייה המקומית לעומת העולם? "אנחנו רואים את עצמנו כ'הייטק של החקלאות'. מדובר בטכנולוגיה מתקדמת מאוד, שדורשת ידע עמוק ומחקר רב. אנחנו חלק מקואופרטיב צרפתי גדול, אבל עם פעילות ענפה בישראל, כולל השקעות בפעילות בעוטף עזה. בזמן מבצע חרבות ברזל המפעל שלנו בשדרות המשיך לפעול, בין השאר בזכות עובדים מסורים ומחויבים".  

ומהם האתגרים המרכזיים כיום? "האתגר המרכזי הוא הרגולציה – היא נוקשה ולעיתים מעכבת חדשנות. בנוסף, התחרות העולמית בתחום גוברת, ולכן אנחנו חייבים להיות מקצועיים, גמישים, ולעבוד מהר. היתרון שלנו הוא האיכות של המוצר – וכשזה עובד, הקהל יודע לזהות את זה".

עוד ב-

שר החקלאות אבי דיכטר: "בישראל צריך לראות מדפים מלאים"

לכתבה המלאה

נראה ירידת מחירים בעתיד או המשך עליות? "קשה לדעת. יש השפעה גדולה למדיניות הממשלה על שרשרת האספקה והעלויות. אבל אנחנו כחברה שואפים לייצר פתרונות שיקטינו עלויות ויאפשרו גידולים יעילים יותר. אם נשכיל להשקיע בטכנולוגיה ובתשומות נכונות, אפשר יהיה להקל גם על הצרכן הסופי".