ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, קיימה הבוקר דיון מיוחד ביישום תקנות שירותי תשלום, שנועדו להסדיר את השימוש בתווי קנייה וכרטיסי מתנה. הדיון נערך בעקבות פנייה של איגוד לשכות המסחר ועל רקע טענות מצד גורמים בענף לקשיים ובעיות ביישום התקנות, שנכנסו לתוקף אתמול, כחצי שנה לאחר שאושרו בוועדה.

כזכור, התקנות שאושרו לפני כחצי שנה הרחיבו את ההגנות הצרכניות החלות על אמצעי תשלום עם יתרה צבורה של עד 1,500 שקלים. בין היתר נקבע כי ניתן יהיה להאריך את תוקפם של שוברים בשווי העולה על 150 שקלים לתקופה של עד 15 שנה, וכי החברות המנפיקות יחויבו לשלוח לצרכנים הודעה שנתית בנוגע לשוברים שבהם יתרה של יותר מ־20 שקלים.

בדיון שהתקיים ביום ראשון השבוע טענו נציגי איגוד לשכות המסחר, רשתות השיווק וחברות המנפיקות תווי קנייה, כי קיימים קשיים מהותיים ביישום התקנות. בין הבעיות שעלו: קשיים טכנולוגיים בשליחת ההודעות לצרכנים, קושי בזיהוי מחזיקי התווים לצורך שחזור יתרות צבורות, וכן בעיות תפעוליות הנובעות מהארכת תוקף השוברים. יו״ר הוועדה, ח״כ ביטן, ביקש לדעת כיצד נערכו הגורמים הרלוונטיים ליישום התקנות והזכיר כי הארכת תוקף השוברים הושגה כפשרה, לאחר שחברי כנסת דרשו במקור החזר כספי של היתרה עם פקיעת התוקף.

נציג משרד המשפטים, עו״ד איגי פז, ציין כי התקנות עברו הליך הכנה ממושך וכללו תיקונים רבים בטרם אושרו. נציגת הרשות להגנת הצרכן, עו״ד אילנה מזרחי, הוסיפה כי בדיונים קודמים הוצע להשיב לצרכנים את היתרה הכספית עם פקיעת תוקף התווים, אך התברר כי אי־מימוש חלק מהיתרות מהווה מרכיב מרכזי במודל העסקי של החברות.

בעקבות הדברים התכנסה הוועדה שוב הבוקר, לאחר שהיו״ר ביקש לקבל המלצות מעשיות. עו״ד פז הציג את עקרונות התיקונים שעליהם קיימת הסכמה מצד משרד המשפטים. בין היתר הוצע לקבוע כי תחולת התקנות תחול רק על אמצעי תשלום שהונפקו החל מ־14 באפריל 2022 – מועד כניסת התקנות הראשונות לתוקף. באשר לשליחת הודעות על יתרה בכרטיסים שהונפקו בין מועד זה לבין מועד כניסת התיקון החדש השנה, הוסכם כי ההודעות יישלחו רק לגבי כרטיסים שבהם יתרה העולה על 100 שקלים.

בנוגע לאמצעי תשלום חדשים שיונפקו בעתיד, הוסכם לבחון העלאת הרף המינימלי המחייב משלוח הודעה שנתית, העומד כיום על 20 שקלים. כמו כן, לגבי שוברים לרכישת מוצר או שירות מסוים – כגון שוברים עונתיים – הביע משרד המשפטים נכונות לבטל את הארכת התוקף הנוספת, כך שתוקפם המינימלי יעמוד על שנתיים בלבד. יו״ר הוועדה, ח״כ ביטן, הבהיר כי הוא מתנגד לקיצור התוקף לפחות משנתיים.

עו״ד פז התייחס גם למועד כניסת התקנות לתוקף וציין כי הקושי המרכזי בהיערכות נוגע לסוגיית ההחזר הכספי בכרטיסי מתנה. לדבריו, עד כה, החזרת מוצר שנרכש באמצעות כרטיס מתנה זיכתה את הלקוח בשובר לרכישה חוזרת באותה חנות, ולא בהחזר לכרטיס עצמו כפי שנהוג בעסקאות בכרטיס אשראי. משרד המשפטים סבור כי יידרשו כארבעה וחצי חודשים להשלמת ההיערכות לנושא זה, ולכן אין התנגדות לדחיית יישום הסעיף, בעוד ששאר התקנות יכולות להמשיך ולהיות מיושמות בהתאם למועד שנקבע.

עוד ב-

ח"כ ביטן בוועדת הכלכלה: "הצרכנים הישראלים צריכים להשתנות"

לכתבה המלאה

נציגת לובי 99, אלה תמיר שלמה, העלתה בדיון את הטענה כי התקנות אינן מגדירות באופן ברור מהו "שובר מתנה", דבר היוצר חוסר ודאות בקרב הצרכנים. היא קראה להכניס הגדרות ברורות יותר לאמצעי התשלום שעליהם חלות התקנות. בסיכום הדיון קרא יו״ר הוועדה למשרד המשפטים לפרסם הבהרות בנוגע לסוגי התווים השונים ולכללים החלים על כל אחד מהם, ולפעול להגשת נוסח התיקונים לאישור הוועדה בהקדם.