בדברי ההסבר להצעת החוק עומדים המציעים על הקושי שכרוך בעריכת חוזה ביטוח חיים חדש – הוספת נטל בירוקרטי, והחשש מהתייקרות הביטוח החדש ואף סירוב לבטח, כשהלווה מבוגר יותר או כשחל שינוי לרעה במצבו הבריאותי. בהמשך לקושי המתואר, מוצע בהצעת החוק לקבוע כי למרות שהבנק הראשון נרשם כ"מוטב בלתי חוזר", המבוטח יוכל לקבוע כי בנק אחר שאליו הוא מעביר את המשכנתה יהיה המוטב החדש בביטוח החיים, בלי לקבל את הסכמת הבנק הראשון לכך. לצד זאת, כדי להגן על זכויותיו של הבנק-המלווה הראשון, מוצע להוסיף ולקבוע כי ההחלפה בין המוטבים תתבצע רק בעת פירעון ההלוואה לבנק הראשון. 
 

בפתח הדיון בישרה נציגת הפיקוח על הבנקים אופק גרניט למ"מ היו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר, כי הרפורמה שיזם להפיכת מיחזור המשכנתה למקוון ולדיגיטלי ברובו נמצאת בישורת האחרונה לאחר פרסום ההערות לציבור, וכעת היא מונחת על שולחנו של המפקח על הבנקים לקראת אישורה הסופי בימים הקרובים. ח"כ אשר אמר כי הוא מברך את בנק ישראל על העבודה המשותפת לטובת האזרחים, "המיחזור הוא כלי צרכני חשוב אך הוא לא בא לידי שימוש מספיק בגלל הפרוצדורה הרבה שכרוכה בו ללא צורך, דווקא היום יש למיחזור משמעות רבה וכשהריבית תרד, תהיה לו משמעות גדולה עוד יותר כשהציבור יוכל לעשות שימוש מושכל במיחזור כדי להביא להוזלה ולשיפור בתנאי המשכנתה".
 

ח"כ אשר סיפר כי הרפורמה יצאה לדרך עם חוק שיזם ואושר בוועדת שרים לחקיקה, כשלאחר מכן ביקשו בבנק ישראל להטמיע זאת כנהלים בתיאום, נשאר רק את החלק של העתקת ביטוח חיים מבנק לבנק בעת מיחזור, שנדרשנו בו לשינוי חקיקה ולא יכול היה להיכלל בנהלים, ואת זה אנחנו מאשרים היום לקריאה שניה ושלישית", אמר. "יש נקודות רבות התלויות גם בפרקטיקה שתתפתח לאחר מכן, בכל הקשור לשינויי ההלוואה, ונערוך דיון מעקב תקופתי לראות איך הדברים מתקדמים בשטח. המטרה כאן היא מה שפחות לבלבל ולשגע את הלקוח".