בשנים האחרונות עברו הונאות הרשת מהשוליים למרכז, כשהן רותמות אליהן את פלטפורמות המדיה החברתית וכלי בינה מלאכותית ודיפ פייק. ההונאות הקלאסיות מפנות בהדרגה מקום לקמפיינים שיווקיים המופצים ברשתות החברתיות, העושים שימוש באלגוריתמים של פרסום ממוקד. בדוח שפרסם איגוד האינטרנט הישראלי מכנים את התופעה "העוקץ האלגוריתמי". מדובר במערכת שיווק מזויפת, אפקטיבית ומותאמת אישית, המובילה ישראלים רבים להפקיד את כספם בידי נוכלים. המסמך נכתב על בסיס מאות דיווחים שנאספו בקו הסיוע "אינטרנט בטוח".

זה מתחיל בעמוד פייסבוק או אינסטגרם שמתחזה לגוף רשמי, ממשיך בסרטון דיפ פייק שמציג דמות מוכרת כמו ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל או אילון מאסק ממליצים על השקעה מסוימת, ומגיע לדף נחיתה עם לוגו אמין למראה והבטחות לרווח מהיר. המשתמש מתבקש להזין פרטים אישיים, לעיתים כבר בשלב הזה הכסף נעלם. במקרים אחרים, הקורבן יתחיל "לסחור" בפלטפורמה שנראית לגיטימית, עם גרפים, נתוני רווח ואפילו כפתור למשיכת כספים.

ההונאה, לפי הדוח, בנויה כמו משפך שיווקי. בשלב הראשון, המשתמש נחשף למודעה ממומנת המותאמת לתחומי העניין שלו, השקעות, ביטחון פיננסי, יוקר מחיה או טכנולוגיה. המודעות עצמן כוללות גרסאות רבות של אותו מסר, ומותאמות לפי גיל, מגדר, שפה והקשר תרבותי. כך למשל, משקיע מתחיל יראה סרטון עם אילון מאסק שמדבר על "הזדמנות של פעם בחיים", פנסיונר יקבל סרטון עם דמות של פוליטיקאי מקומי שמציע "פתרון חדש ליציבות כלכלית בישראל".

השלב הבא הוא מעבר לאתר מזויף שמציע כביכול פלטפורמת השקעה חדשנית, אפליקציית AI לניהול תיק השקעות או "גיוס לעבודה מהבית עם עמלות גבוהות". ההצעה נשמעת אמינה והאתר נראה מקצועי, במיוחד עבור קורבנות שאין להם ניסיון קודם בקריפטו. הנוכלים עשויים אף ליצור עם הקורבן קשר טלפוני אישי, עם "נציג השקעות" שמדריך אותו ומעודד אותו להפקיד סכומים הולכים וגדלים.

לפי איגוד האינטרנט, מה שהופך את התופעה למסוכנת במיוחד הוא לא רק התחכום. ברוב המקרים, הפלטפורמות החברתיות אינן מזהות את התכנים כהונאה בזמן אמת, גם כשמשתמשים אחרים מדווחים עליהם. לעיתים קרובות קורה שמודעות אחרות מאותו מפרסם ממשיכות להופיע במקומות אחרים, גם לאחר שהפלטפורמה החברתית הסירה מודעה שלו. גם עמודים שמפרסמים הונאות אינם נחסמים, מה שמאפשר לנוכלים לשכפל את השיטה שוב ושוב על אותה תשתית.

ישראל, כך קובע הדוח, נמצאת בנחיתות רגולטורית משמעותית. באיחוד האירופי, בבריטניה ובאוסטרליה קיימת חקיקה שמחייבת פלטפורמות לחשוף מידע על מפרסמים ולהסיר תכנים מזויפים שנוצרים בבינה מלאכותית, אך בישראל אין כמעט שום רגולציה בתחום. ללא פיקוח על מודעות ממומנות, ללא כלים יעילים לדיווח על הונאות וללא הגנה מפני תוכן שיווקי סינתטי שמופץ כאילו היה אמת.

המשתמש הממוצע, קובע הדוח, נותר חשוף לחלוטין. המנגנונים שפועלים כיום ברשתות החברתיות נבנו כדי להגביר את האינטראקציה ורווחי הרשת מפרסום ולא כדי להגן על המשתמשים. כתוצאה מכך, משתמשים בישראל ממשיכים ליפול להונאות שיווקיות שמתחזות להזדמנויות פיננסיות, מבלי שתהיה להם דרך לדעת שהן מזויפות.

עוד ב-

דו"ח חדש ומדאיג חושף: כך פושעי סייבר גונבים מכם מידע רגיש

לכתבה המלאה

בין ההמלצות שמקדם איגוד האינטרנט בנושא: חקיקה שתדרוש מהפלטפורמות שקיפות וזהות מפרסם, פיתוח טכנולוגיות לזיהוי דיפ פייק ותוכן מזויף, הסרת מודעות והקפאת עמודים המקדמים הונאות ושיתופי פעולה בינלאומיים לצורך איתור התשתיות שמפעילות את ההונאות.