השוק
שאול מרידור בריאיון: "נעשה כל מה שממשלה הנוכחית עושה - אבל הפוך"
הממונה על התקציבים לשעבר שהתפטר בטריקת דלת, עוזב את ההייטק ומצטרף לגדי איזנקוט. בראיון כלכלי ראשון, הוא חושף לראשונה את התוכנית התקציבית של מפלגת ישר: "צריך עשרות רפורמות", שיקום הצפון והחקלאות בהובלתו, ותוקף בחריפות את הממשלה הנוכחית: "עסקה רק בשרידותה ובסרטונים לטיקטוק"
המשק הישראלי נמצא באחת התקופות המאתגרות בתולדותיו, כשהוא סופג זעזועים כבדים במקביל למלחמה שסופה לא נראה באופק. בתוך המציאות הזו שוחחנו עם שאול מרידור, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר שהתפטר בטריקת דלת מהדהדת ב-2020, וכעת חוזר לזירה הציבורית כחלק ממפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט.
בראיון ל-ice חושף מרידור את התכנית הכלכלית של המפלגה, לצד ביקורת נוקבת על הממשלה המכהנת.
"הדור שלנו איבד אשראי. הממשלה הנוכחית לא מטפלת בבעיות, ואנחנו צריכים לקחת את ההגה"
מרידור כאמור לא זר לעשייה ציבורית, והוא מגיע אליה מתוך תחושת שליחות עמוקה שספג בבית. "גדלתי בבית שבו שירות ציבורי היה הדבר הברור שצריך לעשות", הוא משתף, כשהוא מתייחס לאביו, השר לשעבר דן מרידור, ולאמו שעבדה במחלקת המחקר של בנק ישראל, ומסביר כי "גדלתי על חינוך לשירות ציבורי, ועשיתי את זה כמעט שני עשורים".
לאחר סיום דרכו הסוערת באוצר, פנה מרידור למגזר העסקי, כשבתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל הכספים של חברת הבינה המלאכותית לייטריקס: "כשעזבתי להייטק חשבתי שאעשה שם קריירה, אני אוהב לנהל ולמדתי המון מהקדנציה שלי בעולם העסקי בחברה מדהימה שמתחרה בחברות הגדולות ביותר, אבל הרגשתי צורך לחזור לזירה הציבורית".
מאורעות השנה האחרונה טרפו עבור מרידור את הקלפים. המעבר ממשכורות העתק ומהשקט של המגזר הפרטי בחזרה אל הפוליטיקה הישראלית לא היה מובן מאליו, אך המציאות הכתיבה אחרת.
"מה שהטה את הכף לחזור היה ה-7.10", הוא חושף בכנות, "הבנתי שהדור שלנו איבד אשראי. הממשלה הנוכחית לא מטפלת בבעיות, ואנחנו צריכים לקחת את ההגה ולהתחיל לפתור אותן. פשוט לא הרגשתי שאני יכול להישאר מחוץ למשחק".
בנוגע לבחירת המפלגה של איזנקוט הוא קובע בנחרצות כי "היה לי ברור שהשותף היחיד האפשרי הוא איזנקוט", מתוך אמונה עמוקה בכישוריו: "מי שמכיר את גדי יודע שהוא חושב אסטרטגיה כל חייו, ואני חושב שהוא צריך להיות ראש הממשלה ולהוביל בכל תחום".
כשנשאל האם גם אחותו, חמוטל מרידור שמוערכת מאוד בשוק הפרטי, תצטרף אליו לחיים הפוליטיים, הוא שומר על דיסקרטיות: "אני מאוד אוהב ומעריך אותה, אבל אלה שאלות אליה".
בשורש תפיסת העולם הכלכלית שמציג מרידור עומדת סתירה מבנית עמוקה במודל התמריצים הישראלי, אותה הוא מתכוון לעקור מהשורש.
"אין כאן רפורמה אחת שתפתור הכל, יש 40 רפורמות שצריך לעשות"
כמנסח המצע הכלכלי של מפלגת ישר שאליה הצטרף לאחרונה, הוא מסמן קו פעולה ברור: "העקרונות הכלליים יהיו אלה: נתחיל מהתקציב האחרון, ואני רוצה לומר שנעשה כל מה שממשלה עושה - אבל הפוך". לדבריו, הפתרון טמון במקצוענות: "נזהה נכון את הבעיות המבניות ונטפל בהן בצורה מקצועית ורצינית".
הביקורת של מרידור מופנית בראש ובראשונה למערכת שמעדיפה מגזרים לא יצרניים על פני מעמד הביניים הנושא בנטל. "קחו לדוגמה את הסיפור של משרתים מול משתמטים. מדינת ישראל עושה הכל הפוך: מי שמשרת, ומשלם על כך בזמנו האישי ובחיי המשפחה שלו, מקבל הכי מעט, בעוד שמי שמשתמט מקבל הכי הרבה. וזה לא בא לידי ביטוי רק בצבא, אלא במנגנונים כלכליים נוספים".
מפלגת "ישר!" (יחצ).
בהקשר הזה, מרידור תוקף בחריפות את החקיקה שנועדה לעקוף את פסיקות בג"ץ בנושא הגיוס: "האחרון שבהם הוא חוק המעונות, שהוא חוק בזוי שמדרדר את המשק למקומות רעים, שכן הוא נותן תמריץ לחרדים לא לצאת אי פעם למעגל העבודה. צעיר שיוצא היום מהישיבה בעצם מפסיד כסף - היום מדובר בערך ב-9,000 שקלים בחודש, וזה עוד יהיה יותר".
את הנזק הזה, מזכיר מרידור, מישהו צריך לממן. "ברמה הכלכלית, ברגע שאני נותן לאדם תמריץ לא לצאת לשוק העבודה, צריך לממן אותו - והכסף הזה מגיע ממשפחות שעובדות קשה ולא סוגרות את החודש".
עבור מרידור, תיקון העיוות הזה הוא צו השעה: "זה צריך להתהפך קודם כל ברמה הכלכלית, מעבר לרמה הערכית. מה שנעשה זה לגעת בכל המנגנונים החולים של המדינה".
כשמגיעים לסוגיית יוקר המחיה, מכת מדינה שפוגעת בכל בית בישראל, מרידור לא חוסך במילים נגד התנהלות שרי האוצר והכלכלה הנוכחיים: "בכל הקדנציה של הממשלה הזאת, היא עסקה רק בשרידותה ובסרטונים לטיקטוק - ככה לא פותרים את יוקר המחיה. קודם כל צריך אנשים שמבינים, ולנו יש כאלה".
המענה, לדבריו, לא מצוי בצעדים פופוליסטיים אלא בעבודה שחורה, סיזיפית ומקצועית. "צריך גם לרצות לטפל בזה. צריך עשרות רפורמות בכל אחד מהנושאים: החל מתחום הדיור שהפך להיות חלום רחוק לחלק מהאנשים, דרך ענף הרכב - בדגש על חלפים למוסכים - ודרך כל הענפים שמרכיבים את סל הקניות. אין כאן רפורמה אחת שתפתור הכל, יש 40 רפורמות שצריך לעשות, ואנחנו נפרסם חלק לא מבוטל מהן בקרוב. חייבים להתעסק בזה".
החקלאים עובדים קשה אבל מקבלים פרוטות
גם משבר החקלאות והפער הבלתי נתפס בין המחיר שמקבל החקלאי למחיר שמשלם הצרכן, עומד על הכוונת שלו: "החקלאים עובדים קשה אבל מקבלים פרוטות. מי שלוקח את רוב הכסף זה הארגונים באמצע, שעוסקים בעיקר בשיווק, וצריך לטפל בזה באופן רוחבי כי יש כאלה בכל ענף".
הביקורת של מרידור על פערי התיווך לא נשארת רק ברמת האבחנה הכלכלית. מרידור גם חושף כי הוא מוביל מהלך עומק לגיבוש תוכנית אסטרטגית ולאומית לשיקום החקלאות בישראל. התוכנית קורמת עור וגידים כמענה ישיר לנזקי המלחמה המתמשכת, כמו גם לסנקציות ולרפורמות השנויות במחלוקת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
לצורך כך, חבר מרידור לשחקני המפתח של ההתיישבות בישראל, וצוותי העבודה כוללים את ראשת המועצה האזורית דרום השרון אושרת גני גונן, מזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח, ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה.
"אנחנו לא מסתפקים בדיבורים בזמן שהענף קורס, אלא מקימים צוותי עבודה רציניים בשטח", חושף מרידור. "המטרה שלנו היא להניח על השולחן תוכנית סדורה וישימה, שתוציא את החקלאות הישראלית מהמשבר שאליו דחקו אותה, ותחזיר לחקלאים את הוודאות והיציבות".
מרידור גם מספר שהניסיון הכלכלי שלו והיכרותו המעמיקה עם נבכי התקציב, הובילו את ראשי מפלגת ישר להטיל עליו משימה לאומית בוערת לא פחות - תוכנית שיקום הצפון. כבר עכשיו, בעוד המערכה נמשכת, מרידור מנהל את הפעילות סביב המהלך, מתוך הבנה שהחזרת חבל הארץ הנטוש לחיים תדרוש יכולת ביצועית חסרת פשרות מול משרד האוצר.
"אירוע בסדר גודל כזה לא יכול להישאר בגדר הבטחת בחירות או רצף של סיסמאות ריקות", מבהיר מרידור. "שיקום הצפון דורש מישהו שמבין בדיוק איך המערכת התקציבית עובדת. צריך להעביר מיליארדים לשטח, ואסור שזה ייתקע בבירוקרטיה משתקת. אנחנו מכינים את התשתית הכלכלית לכך כבר היום, כדי שביום שאחרי נוכל להזרים את הכספים הנדרשים ולהחזיר את התושבים הביתה בביטחון מלא".
נקודה מרכזית נוספת שמדירה שינה מעיני השווקים הכלכליים היא התנפחותו הדרמטית של תקציב הביטחון, והלחצים האדירים לקיצוצים במקומות אחרים. כמפלגה שבראשה עומד רמטכ"ל לשעבר, חלק מהציבור מטיל ספק ביכולתה לקצץ בתקציב הביטחון.
מרידור מדגיש כי "גדי, כרמטכ"ל, ידע להסתכל על הצרכים של הצבא ולדרוש אותם, אבל ידע גם להתייעל. בניגוד לתעמולה השקרית כאילו איזנקוט הקטין את צבא הסדיר, הוא למעשה הגדיל אותו, אבל הוא עשה זאת באחריות".
שאול מרידור וגדי איזנקוט (יחצ).
באשר לעתיד התקציב, מרידור מספק תחזית ריאלית ומרוסנת: "נדאג לעשות תכנית אסטרטגית. לכולנו ברור שאנחנו צריכים תקציב ביטחון גדול שיגן עלינו, אבל שלאורך זמן צריך שחלקו של הביטחון מהתוצר יקטן בצורה אחראית. התקציב אמנם לא יחזור לאיפה שהיה לפני ה-7 באוקטובר, אבל ברור שעכשיו הוא בשיא בגלל מלחמה שלא נגמרת".
כאשר עולה סוגיית הפנסיות התקציביות של משרתי הקבע, נושא נפיץ בפני עצמו, הוא משיב בדיפלומטיות: "כל עם ישראל צריך להוקיר את משרתי הקבע שלנו, ותהיה תכנית רצינית לכך".
"נקצה מיליארדים מהתקציב לטובת שיקום נפשי קהילתי"
אך לא רק הביטחון הצבאי מעסיק אותו, אלא גם הביטחון הסוציאלי, על רקע הגירעונות ההולכים ומעמיקים של המוסד לביטוח לאומי.
למרות הגישה המאקרו כלכלית הנוקשה שאפיינה אותו באוצר, מרידור מציג כאן זווית רכה יותר המדגישה סולידריות: "כחלק מהמדיניות של הממשלה שנייצר, נכלול גם את הצד החברתי. אנחנו רוצים שגם תהיה סולידריות, אבל גם לדאוג שהחלשים יקבלו את הרשת שהם צריכים כדי לחיות בכבוד. אנחנו צריכים לתקן את המצב כך שתהיה פה רשת ביטחון אמיתית", אומר מרידור.
מעבר לסוגיות המאקרו כלכליות והביטחוניות, מרידור מדגיש שבמפלגת ישר מבינים שהכלכלה הישראלית נשענת קודם כל על החוסן הנפשי של אזרחיה, שספג בשנה האחרונה מהלומה חסרת תקדים.
כשעולה שאלת ההתמודדות עם צלקות המלחמה העמוקות - מלוחמים שחזרו משדה הקרב ועד עורף שחוק שחי כבר חודשים ארוכים בין אזעקה לאזעקה - התוכנית שלהם מציבה תג מחיר משמעותי לשיקום.
"אנחנו נקצה מיליארדים מהתקציב לטובת שיקום נפשי קהילתי", מציין מרידור.
מרידור מסתכל על תפקוד הממשלה בחלחלה וקובע נחרצות שהיא קורסת בכל חזית אפשרית. "אין כמעט נושא שאני יכול לגעת בו והממשלה באמת מטפלת בו", הוא מאשים, "לא ראיתי רפורמה אחת ראויה בכל ארבע השנים של הממשלה הזו - לא בעולם החרדים, לא בתשתיות, לא ביוקר המחיה, לא בצמיחה ולא בעזרה להייטק. אנחנו הולכים לטפל בדברים האלה. זה אירוע דרמטי מבחינתנו, ואין תחום שלא ניגע בו".
ההזנחה הזו ניכרת היטב גם בחדשנות. בעוד העולם דוהר קדימה, ישראל מדשדשת: "מהפכת ה-AI פשוט לא הגיעה לכאן", לדבריו.
תחום נוסף הסובל מהעדר מוחלט של תכנון לטווח ארוך, כפי שמצביע עליו מרידור מתוך ניסיונו בוועדת צמח לשעבר, הוא משק האנרגיה. "גם כאן אין לממשלה שום מדיניות", הוא טוען.
"המדינה צריכה לבנות תחנות כוח ואין שם טיפת חשיבה אסטרטגית. צריך לעשות חשיבה מחודשת לכמה גז משאירים לשימוש פנימי וכמה מייצאים, ולראות בשימוש באנרגיות מתחדשות מנוע צמיחה למשק ולא רק פתרון אנרגטי, כולל הטמעתו במשק החקלאי".
ב"ישר" גם מבינים שצמיחה כלכלית ארוכת טווח מחייבת שדרוג מסיבי של היסודות הפיזיים של המדינה. במקביל לתוכניות שמרידור מוביל, המפלגה עמלה בימים אלה על תוכנית תשתיות לאומית רחבת היקף.
על הובלת המגה-פרויקט הזה הופקדה שרת החדשנות והמדע לשעבר, שכיהנה גם כיו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן. המטרה ברורה: לרתום את ניסיונה הרגולטורי והביצועי כדי לשחרר את החסמים התשתיתיים שחונקים כיום את התפתחות המשק הישראלי, ולהצעיד אותו לעשורים הבאים.
"נתקן את התנהלות האוצר, ונעשה את זה במקצועיות"
למרות התמונה הקודרת, כמי שחווה על בשרו התנגשויות עזות מול הדרג הפוליטי באוצר שהובילו להתפטרותו, מרידור אופטימי לגבי היכולת לשקם את המערכת: "אנחנו בטוחים שנתקן את התנהלות האוצר, ונעשה את זה במקצועיות".
כשנשאל איך מפלגתו מתכוונת להחזיר ולשמר מוחות מבריקים במגזר הציבורי - כאשר המגזר הפרטי וההייטק מציעים משאבים ותגמולים אסטרונומיים - מרידור מציג חזון ערכי: "צריך ששני המגזרים יהיו חזקים", הוא קובע.
עוד ב-
"אני בטוח שהרבה אנשים יבואו למגזר הציבורי כי הם מאמינים שצריך פה תיקון. אני משוכנע שאנחנו נדע להביא אנשים לסקטור הציבורי. מי שמוותר על משרה טובה בהייטק עם תנאים מצוינים יודע שלקום בבוקר ולעבוד למען המדינה זה הדבר הכי מספק בעולם".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
