אירוע דרמטי זעזע השבוע את קהילת הקריפטו: רשת מונרו (Monero), המטבע המזוהה יותר מכל עם פרטיות ואנונימיות, הותקפה במה שמכונה מתקפת 51% תרחיש שבו גוף יחיד שולט ביותר ממחצית מכוח החישוב של הרשת. שליטה כזו מאפשרת לתוקף לשכתב עסקאות, לבצע הוצאות כפולות ולפגוע באמינות רשת הבלוקצ’יין. הבורסה Kraken הודיעה ביום שישי כי עצרה הפקדות מונרו באופן מיידי, בצעד שנועד להגן על כספי המשתמשים עד להתבהרות המצב.

מאחורי המתקפה עומד גוף הכרייה "קיוביק" (Qubic) פרויקט בלוקצ’יין חדש המתמקד בשילוב בינה מלאכותית בכרייה. דוברים מטעמו טענו כי לאחר חודש של "עימות טכנולוגי מתמשך", הצליחו להגיע ל־51% מכוח העיבוד ברשת מונרו ואף לארגן מחדש שישה בלוקים פעולה המוכיחה, לדבריהם, שליטה בפועל ברשת. מנגד, בקהילת מונרו מיהרו להכחיש כי מדובר במתקפה אמיתית, והאשימו את הפרוייקט קיוביק בהגזמות והפצת בהלה בקרב המשקיעים. עם זאת, עצם הודאת בורסות קריפטו בצעדים חריגים כמו הקפאת הפקדות מלמדת על חומרת החשש.

העימות בין מונרו לקיוביק לווה גם במתקפה נוספת: ב־4 באוגוסט דווח כי Qubic עצמה הותקפה ב־DDoS מתקפה שמציפה את השרתים בתנועה של "משתמשים" מזויים וגורמת לקריסת מערכות. המאבק הזה מחדד את המתח בין עקרון הביזור, שעליו נשענות דמוקרטיות ורשתות בלוקצ'יין, לבין יכולתם של גורמים מסויימים לרכז בידם כוח באופן שיחליש את ההגנה על הציבור. עבור מונרו והמטבע האסלי שלו XMR שנחשבים ל"מטבעות פרטיות ואנונימיות", מדובר במכה תדמיתית משמעותית: כיצד ניתן להבטיח אנונימיות וביטחון – אם המשחק מכור וגוף אחד יכול לשלוט בכל הרשת?

ההיקף החריג של המהלך והעובדה שגוף כרייה בודד הצליח להגיע לשליטה כה מקיפה, עשויים למשוך עניין מצד רגולטורים ומוסדות פיננסיים אך גם להוביל לביקורת ציבורית חריפה והתנגדות עקרונית נגד המשך הפעלת מטבעות שאינם מפוקחים.

בהינתן התנודתיות של שוק הקריפטו וההיסטוריה המורכבת של מיזמים טכנולוגיים־פיננסיים, מומחים מזהירים כי לצד ההזדמנות יש לקחת בחשבון גם סיכונים ניכרים: ירידות חדות בערך המטבעות, עיכובים בחקיקה עתידית, ואפילו טענות לניגוד עניינים בין עקרון חופש הפרטיות לבין הצורך בהגנה על הציבור. השאלה שנותרת פתוחה היא האם רשת מונרו והמטבעות האנונימיים בכלל מסוגלים לשרוד בעידן שבו כוחות טכנולוגיים חדשים יכולים לערער את יסודותיהם.