מבקר המדינה הפתיע באחרונה את חוגי הכלכלה בארץ בהתייחסות ראשונה על תחום המטבעות הווירטואליים. אחרי התעלמות של שנים מנושא שהוא מן החשובים בעולם הכספים הבינלאומי, המבקר קרא להסדיר את פעילות התחום בארץ.
כמעט במקביל, צוות שהקים שר האוצר פרסם טיוטת תיקון לצו של בנק ישראל האוסרת על הבנקים לסרב לטפל בכספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. המבקר יצא גם הוא נגד הסירוב הבלתי קביל הזה שהוא רואה בו "הדרה פיננסית". לדעתו עלולה גישה זו לדחוף את מי שמבצע היום פעילות פיננסית במטבעות דיגיטליים להעביר אותה אל מחוץ לגבולות המדינה והתוצאה - פגיעה מיותרת בכלכלה הישראלית.
בפועל, גם ללא הסדרה, אין היום כל קושי לאזרח הישראלי להחזיק במטבעות דיגיטליים. אפשר להחזיק בהם בשתי צורות: ב"ארנק דיגיטלי", או בחשבון בבורסה מוכרת בעולם שעוסקת בתחום הקריפטו. לרוב הבעיה תופיע אם תרצה לעשות משהו עם המטבעות האלה ותפנה בעניין זה לבנק ישראלי. אז תיתקל בדחיה. זו ההדרה שעליה דיבר המבקר.
לאחרונה גוף מסחר העוסק בישראל בסחר במטבעות קריפטוגרפיים הגיע להסדרה עם רשות המיסים בכל הנוגע לניכוי מס במקור, ביטול חובת הגשת דיווח תוך 30 יום וביטול של חובת הגשת דו"ח שנתי. ברור כי ההסדר הספציפי צריך להפוך להסדרה כללית לכל הגופים הרלוונטיים, בין אם מדובר בגופים מסחריים או אנשים פרטיים.
מה עומד מאחורי היחס המסויג של הבנקים אל תחום הקריפטו? הבנקים טוענים שהם בסך הכל נצמדים ללשון החוק וכל עוד העיסוק בקריפטו לא הוסדר הם לא נוגעים בו, כדי לא להסתבך. הרי תמיד יש חשש שמדובר בכספים שמקורם לא ברור, שהמסחר בהם לא בא אלא להסוות על פעולות לא חוקיות של הלבנת הון. זאת על אף שהיום כבר ידוע שניתן לאתר בקלות יחסית את מקור המטבע הקריפטוגרפי שבו מבקשים להשתמש.
לא יהיה מוגזם להניח שההסתייגות נובעת בראש ובראשונה מהאתגר שמציב עולם הקריפטו לעולם הבנקאות - שהוא בא לשמש לו כאלטרנטיבה. הרי לשם כך הוא נוצר בשנת 2008 - השנה שבה קרסה המערכת הפיננסית הבינלאומית והמשבר הוליד צורך במערכת פיסקלית אחרת. תחילה רבים התייחסו אל הקריפטו כאל בדיחה, או כאל "משחק בנדמה לי" – שכן הכל בו, מהמטבעות ועד למסחר, וירטואלי ואין בו שום דבר שאפשר למשש.
והנה תוך כמה שנים כבשה הפלטפורמה החדשה נפח ניכר מעולם הכספים הבינלאומי והוכיחה את גאונות המהלך. היום אין לאיש ספק: העסק הזה עובד. ולא רק שהוא עובד – יש בו יתרונות שהופכים אותו עדיף מכמה בחינות על עולם הבנקאות. למשל: הוא פעיל 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה – בלי הפסקה. וגם: בלי עמלות במסחר הבין-אישי (ואם יש עלות, היא תהיה לרוב זניחה יחסית לנהוג היום). זהו שוק המציע שירותים העולים לא אחת על השירותים הבנקאיים, הלוקים בחוסר נגישות, בעלויות גבוהות ובשמרנות מרתיעה.
אחרי דברי המבקר נגד ה"ההדרה הפיננסית" של הבנקים - ואחרי פרסום הטיוטה לתיקון צו בנק ישראל, אפשר לומר - עם כל הזהירות - שעולם הקריפטו בישראל עבר כבר את הרוביקון.
שערי הבנקים מתחילים להיפתח בפני המטבעות הדיגיטליים - אבל בצמצום ולאט מדי. המערכת הפיננסית צריכה להבין שרכבת הקריפטו יצאה כבר לדרך. אחרי האור הירוק מהרגולטור פשוט חובה להסיר את כל הבלמים וההסתייגויות ולתת לה לדהור – לא רק לטובת הציבור אלא גם לטובת הכלכלה הישראלית. שינוי ביחס הבנקים יביא ללא ספק לשינוי גם ביחס הציבור לעולם הקריפטו, שהוא עדיין מתייחס אליו ברובו כאל "ארץ לא נודעת". וחבל. כי מדובר בתחום שאיננו רק מלהיב ומתפתח במהירות, אלא גם כזה שמציע מסלולי אשראי וחסכון הפועלים בדרכים חדשות, שכדאי מאוד להכיר - כדי לא להחמיץ את מה שעלול להתגלות מחר - באיחור - כהזדמנות כלכלית שאבדה.
הכותב: עו"ד שי שמש, בעלים של משרד כהן שמש המתמחה בתחום הקריפטו והביטקוין
