בצירוף מקרים יוצא דופן, דווקא ביום הראשון של חג החנוכה, נחשף בתל קסילה ממצא נדיר ומרגש במיוחד: נר קדום שלם, המתוארך לתקופה ההרודיאנית, לפני כ־2,000 שנה. הגילוי התרחש במהלך חפירות הצלה ארכאולוגיות שנערכו היום בשטח מוז״א, מוזיאון ארץ־ישראל בתל־אביב, והעניק למקום נופך סמלי שמתחבר ישירות לרוח החג.

הנר נמצא בפינה הדרומית־מערבית של התל, אזור שבו נערכו בעבר חפירות משמעותיות שחשפו שרידים מהתקופה האסלאמית ומהתקופה הביזנטית. במהלך החפירה הנוכחית נחשפה מפולת אבנים שהמשיכה קיר קדום, ובין האבנים, כמעט חבוי מן העין, התגלה הנר כשהוא שלם לחלוטין. הארכאולוגים בשטח זיהו אותו כנר מטיפוס הרודיאני, כאשר סימני פיח בקצותיו מעידים כי שימש להדלקה בפועל ולא היה חפץ טקסי בלבד.

אוצרת הארכאולוגיה של מוז״א, ילנה אלגרט שרון, האחראית על החפירות מטעם המוזיאון, הסבירה כי החפירה היא חלק מפרויקט מתמשך שהחל לפני מספר שנים ביוזמת מוז״א. מטרת המהלך היא להחליף את הקירוי באתר ולפתוח מחדש את תל קסילה לציבור הרחב, תוך שימור הממצאים והנגשתם.

החפירה מתקיימת בשיתוף פעולה רחב הכולל את המכון ללימודי ים ע״ש ליאון רקאנטי מאוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לארכאולוגיה והמכון לארכאולוגיה ע״ש סוניה ומרקו נדלר מאוניברסיטת תל־אביב.

תל קסילה נחשב לאחד מאתרי המפתח בארכאולוגיה הישראלית ואף היה האתר הארכאולוגי הראשון שנחפר במדינת ישראל. בלב המוזיאון מתנשא התל, ובו נחשפו עד היום 12 שכבות יישוב עתיקות המעידות על רצף התיישבות בן למעלה מ־3,000 שנה. במהלך שנות ה־40 של המאה הקודמת עוררו שברי חרס עם כתובות עבריות מתקופת בית ראשון עניין רב, מה שהוביל להנפקת רישיון החפירה הראשון במדינה בשנת 1948. בראש החפירות עמדו אז פרופ’ בנימין מזר ולאחריו פרופ’ עמיחי מזר.

עוד ב-

מימין או משמאל? 5 הטעויות המביכות שכולם עושים בנר ראשון

לכתבה המלאה

במרומי התל נחשף מתחם מקודש ובו שלושה מקדשים שנבנו זה על גבי זה, לצד כלי פולחן ומנחה המעידים על קשרי תרבות ומסחר עם אזורי אגן הים התיכון. זהות תושביו הקדומים של התל אינה ידועה בוודאות, אך המחקר מצביע על יישוב רב־תרבותי שספג השפעות מקומיות וזרות גם יחד, תמונה מורכבת שמזכירה, במובנים רבים, את תל־אביב של ימינו.