תרבות ופנאי

מגישת ערוץ 14 חושפת את מצבה הרפואי: "כמה עוד אסבול?"

נוי בר הביאה לפני כחודש את בתה אחינועם, וכעת היא משתפת את סיפור הלידה הדרמטי שחוותה בצל מבצע "שאגת הארי". "צרחתי את חיי", היא מתארת
מערכת ice | 
נוי בר (צילום אינסטגרם)
מגישת ערוץ 14, נוי בר, הביאה לעולם לפני כחודש את בתה השנייה, אחינועם, ביחד עם בן זוגה, כתב חדשות 12, אורי איזק. אמש, היא פתחה תיבת שאלות בעמוד האינסטגרם שלה ופתחה את הלב. היא שיתפה עם העוקבים את סיפור הלידה הדרמטי שחוותה בצל מלחמת "שאגת הארי". 
אחת העוקבות שאלה את בר: "מה שלומך?", וזו השיבה: "התשובה לשאלה הפשוטה הזאת מורכבת, וגורמת לי רגע להיאנח. יש לי כל כך הרבה לספר על לידה ב- 39 דקות, בלי אפידורל, בחדר ממוגן תחת מתקפת טילים". היא המשיכה: "לתוך המציאות המאתגרת הזאת על מה שקורה לגוף ולנפש רגע אחרי, על אהבה ופחד, ואחריות ואשמה. על החלמה. מה אני אגיד? תודה על הכל". 

מתוך אינסטגרם: noybarb@
זמן קצר לאחר מכן, היא בחרה לשתף באופן פומבי את חווית הלידה המטלטלת שלה ועל השתלשלות האירועים שהביאו לכך. "זו אמנם לידה שנייה, אבל בראשונה קיבלתי זירוז, אז לא ידעתי איך התפתחות טבעית של צירים מרגישה", סיפרה. "במשך כמה לילות היו לי צירונים לא חזקים, לא סדירים, לפעמים נמשכו גם שעתיים ואז נעלמו".
"ביום חמישי ה- 12/3, שבוע 40 פלוס אחד (יום אחרי התאריך המשוער) הגעתי לביקורת היריון עודף באיכילוב", המשיכה ותיארה את הרגעים הדרמטיים. "מוניטור ואולטרסאונד תקינים ושום דבר מיוחד". היא מספרת שחזרה הביתה מיד לאחר מכן, כשעה אחר כך חזרו להופיע צירי הלידה הקטנים, רק שהפעם הם לא היו קטנים כלל, והם התגברו והתחזקו לרמה שלא הצליחה לדבר. "הם לא היו הכי סדירים וחשבתי שאין מה להגיע לבית חולים לפני שהם מופיעים בתדירות של אחת לשלוש עד ארבע דקות. טעיתי. והטעות הזאת עלתה בכמעט לידה ברכב", חשפה בכאב. 
היא ממשיכה: "בסביבות השעה שלוש וחצי אמרתי לאורי שאולי שווה שנצא למיון ומקסימום נתייבש שם קצת". היא מתארת איך בדרך כל ציר כבר כאב ברמה שאין לה אוויר. "הגענו לכניסה למיון בשעה ארבע, ואני ישבתי על הרצפה, ראיתי כוכבים. אורי ניסה להסביר להם שהמצב שלי מתקדם, ולזרז עניינים. בדקו אותי, פתיחה חמש. לחדר לידה".
"במשך כמה דקות יקרות חיכינו לסניטר שיוביל אותי, ואני בינתיים צרחתי את חיי", היא משחזרת. "בושות. התחננתי לקבל אפידורל, והתחלתי להבין שזה לא הולך לקרות", שיתפה בצער. "בשלב מסוים הרופא במיון הבין שאני בלידה, והחליט להוביל את המיטה שלי בעצמו, יחד עם עוד אחות".
היא המשיכה וסיפרה איך הדרך לחדר הלידה הרגישה לה כמו נצח. "אלה לא חדרי לידה רגילים, אלא חדרים אחרים, ממוגנים, וכנראה רחוקים יותר. לפחות לא חניון". היא הוסיפה ותיארה: "במהלך הנסיעה הלא נגמרת ירדו לי המים, והרגשתי כאב חזק מאוד בטוסיק. אמרתי לרופא שאני מרגישה שאני צריכה ללחוץ. והוא אמר לי 'חכי, אל תלחצי!'. נראה לי שבשלב הזה הם התחילו לרוץ", הוסיפה לתאר את המתרחש. 
"הגענו לחדר, שם חיכתה מיילדת. שאלתי אותה בבכי ובכאב ששום דבר לא דומה לו מה עם אפידורל", אך המיילדת אמרה לה שאין צורך באפידורל: "שתיים שלוש לחיצות והיא בחוץ". את מצבה היא תיארה: "אני מזיעה את חיי. נחרדת מהמחשבה שאני הולכת להרגיש את הדבר הזה בלי טשטוש, בלי הרדמה, בלי אלחוש כלשהו. ככה. הכל. על הבשר. כמו שנשים ילדו פעם. לוחצת. מה עוד אפשר לעשות? רק להתקדם מהכאב הזה, גם אם זה אומר לסבול עוד בדרך לשם". 
לסיכום החוויה המאתגרת היא סיפרה: "שתיים שלוש לחיצות ובארבע שלושים ותשע היא הייתה בחוץ, כמו שהבטיחה המיילדת", סיפרה בהתרגשות. "אימאל'ה. תרתי משמע. ברוכה הבאה אחינעם אהובת לבנו", סיכמה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה