תרבות ופנאי

רון נשר מודה בראיון: "מחודשים של 50 אלף שקל, אני בקושי מרוויח 20"

רון נשר בראיון ל-ice, על ההורות לארבעה ילדים "אני מאוד מעורב", על המצב הכלכלי "קשה מאוד לחיות במדינת ישראל", על האמת שלו "היום כל אידיוט עם מקלדת חושב שהוא יכול להביע עמדה", ועל ההופעה הקרובה "החלטנו לעשות הופעה גדולה שלנו"

דניאל לוי גולדמן | 21/8/2026 10:08 עקבו אחרינו בגוגל

הוא לא מנסה להתחנף לאף אחד, אין לו פילטרים, ואם תנסו להכניס אותו לתבניות של תעשיית הבידור, הוא פשוט יפרק אותן. רון נשר הגיע לראיון סוער, חמוש באותה ישירות שהפכה אותו לאחת הדמויות המדוברות והלוהטות ברשת. בזמן שהרשתות החברתיות מוצפות בתוכן מבוים ובמצגי שווא של החיים הטובים, נשר בוחר לומר את האמת שלו, גם כשהיא לא נעימה לאוזן וגם כשהיא הולכת נגד הזרם.

בשיחה פתוחה, נשר מתייחס לביקורת שהוא מעביר ברשתות ולתגובות שהוא מקבל מהציבור. מבחינתו, הבעת דעה אינה עניין של אומץ אלא זכות בסיסית של כל אזרח, בטח במציאות שבה מובילי דעת קהל ואישי ציבור מייצרים אייטמים על כל צעד.

הוא יוצא נגד התרבות שבה כל עניין הופך לקמפיין יחסי ציבור, ומבהיר כי האמת שלו לא ניתנת למיקוח "קשה לא להסכים איתי, אני אומר את האמת. אני לא ממציא משהו. האמת היא אחת, אין יותר מאחת. זה לא משנה כמה אנשים בתעשייה הזאת מנסים ללכת ולברוח ממנה בשביל לצייר תדמית. בסופו של דבר יש אמת, וכמה שלא תרצי לצייר את זה, אמא לא צריכה ללכת ולשים תכשיטי יוקרה על תינוקת שרק נולדה. זה צומי מיותר, זה בדיחה. עוד לקרוא לזה קמפיין, זה עוד יותר בדיחה".

רון נשר (אינסטגרם)

כשנשאל ממה נובע החופש שלו לומר את האמת בלי פחד מדעת הקהל, נשר מסביר כי הוא מגיע מתקופה שבה לדעות עוד היה משקל איכותי. היום, לטענתו, הרשת מוצפת בתגובות מתוסכלות, בזמן שגופי התקשורת בוחרים לסקר רק את הפרובוקציות ומעלמים עין מהפרגון שהוא מחלק ליוצרים מוערכים בעיניו "איזה אומץ צריך בשביל להגיד אמת? להביע את הדעה שלך, למה צריך אומץ בשביל להביע דעה? ממה? מדעת קהל שיבואו ויגידו עכשיו בתגובות 'אוי ואבוי'? רק שלא יגידו בתגובות אנשים מתוסכלים. אני בא ממקום שבו אנשים שיש להם סוג של מעמד, בין אם תקשורתי או בין אם מקצועי או לא משנה מה, יכלו להביע את הדעה שלהם".

נשר מוסיף, "היום כל אידיוט עם מקלדת חושב שהוא יכול להביע עמדה. אז אם המנהיגים בישראל מחליטים שהם רוצים ללכת ולהוציא את מרכולתם בכוח החוצה, וחושבים שכל דבר מצדיק אייטם בשביל צומי, אז אני גם אביע את דעתי על זה. זכותי, אני גם ציבור".

הוא מוסיף ומציין, "החמאתי מלא פעמים. חנן בן ארי, ורביד פלוטניק, ואופק אדנק, ומי שאתם לא רוצים. אבל פשוט זה לא מעניין, לא, 'רון מפרגן' זה לא מביא תנועה. זה לא שאני לא מפרגן, זה שבכלי התקשורת בוחרים לא לסקר את זה".

היציבות הזו והנאמנות לעצמו הן בדיוק מה שמחזיק את הקהל שלו אדוק ומעורב. נשר לא מרגיש צורך ליצור דרמות או למכור אורח חיים נוצץ, והמספרים בסטורי שלו מדברים בעד עצמם. הוא מתחזק טראפיק אדיר של מיליוני צופים בחודש, ומסביר את הנתונים בכך שהציבור צמא לאותנטיות ולא לגימיקים זולים, "אם לא אוהבים אותי האנשים המלוקקים, מזיק לי? אני נשאר אמיתי. אני גאה בעצמי על זה שיש לי את היכולת להישאר אמיתי ולא למכור את העקרונות שלי ואת האג'נדות שלי ולא להסתיר את הדעות שלי על דברים ציבוריים בשביל ללכת להרוויח משהו. אני בחיים לא אשתנה".

על האינסטגרם הוא משתף "התנועה אצלי בסטורי יותר גדולה משל כל משפיענית עם ציצי גדול, יש לי 7.2 ו-7.4 ובשיא 10.3 מיליון צפיות בסטורי בחודש, כי אמת, אין לה תחליף. מה שבחורה אחרת תשיג בגלל שהיא הייתה צריכה לחשוף את הציצי שלה. אני לא צריך לעשות. אני לא צריך להתחבא מאחורי שקרים, מאחורי בלופים, אני לא צריך למכור למישהו איזה תדמית מטומטמת, לא אכפת לי שתתייגו אם יש לי כסף או אין לי כסף, זה לא מעניין אותי. מה שאני מגשים זה לעצמי ולילדים שלי".

רון נשר (אינסטגרם)

למרות המעורבות הגבוהה בנושאים ציבוריים והדעות הברורות שלו, נשר פוסל על הסף כל אפשרות לכניסה לעולם הפוליטי. בעיניו, המערכת הפוליטית בישראל נגועה באינטרסים אישיים ובאיבוד דרך, מכל קצוות הקשת הפוליטית "לא אכנס למאורת נחשים הזאת, בסופו של דבר אחד הנחשים האלה יכיש אותך וימלא אותך בארס שלו. אז אני לא רוצה להיות מוכש על ידי אף נחש, אני חושב שכל הצדדים, ימין ושמאל, זה זבל טהור. אין ב-120 האלה בנאדם אחד שבאמת אכפת לו מהאזרחים, אכפת להם בשבועות שלפני הפריימריז, וזה הכל. תמיד זה היה ככה, זה לא השתנה. השמאל הוא ימין, הימין הוא שמאל, ושלא תחשבו בבית שאתם מנהלים פוליטיקה - אתם לא. והם ימשיכו לטמטם אתכם כל היום וכל הלילה בשביל שאתם תבחרו בהם. ועדיין אנחנו נפסיד בסוף. כשאתה בוחר באדם אחר שינהל את החיים שלך, אתה מצפה שמה יקרה? אתה באת לעולם הזה לנהל את החיים שלך בעצמך, לא שאנשים זרים שאתה לא מכיר יבואו לנהל אותך ויגידו לך איך לחיות. בסופו של דבר נבחרי ציבור אמורים לשרת את הציבור, לא הציבור צריך להפוך להיות המשרת שלהם".

אחד הנושאים הטעונים שליוו את הקריירה של נשר בשנים האחרונות הוא הסכסוך עם סטטיק ובן אל. במבט לאחור, הוא מפריד בצורה בין הצד המקצועי ששירת את שני הצדדים, לבין הפן האישי והחברי, עליו הוא מביע חרטה "מבחינת קריירה, קריירה-ווייז, זה סיפר סיפור וכל אחד הרוויח מהסיפור הזה. ואנחנו כבר מזמן סיימנו את ה-7 שנים שלנו. מבחינת הסיפור וכל העניינים האלה, זה תרם לשנינו. אנחנו שנינו היינו גם אני וגם הם בתקופות היפות שלנו באותם 7 שנים, התקופות עם ההופעות ועם העניין, אפילו שאני לא בסדר גודל שלהם, אבל עדיין. מבחינה חברית אני מצטער, כן. כי מבחינה חברית, עם כל הכבוד, סטטיק היה חבר טוב שלי והדברים האלה נעשו בשביל לפגוע, מן הסתם אני מצטער, כי לא רציתי לפגוע בסטטיק. אבל זו הייתה הדרך שלי לפגוע בחברת הנהלה שלהם, לפגוע בהם. ובדיעבד ובפן האישי אני ממש לא גאה בזה, ולא נהניתי מהעניין הזה, אבל זה חלק מהחיים, מה לעשות?".

רון נשר ואישתו (אינסטגרם)

לצד הסערות התקשורתיות, מרכז עולמו של נשר הוא המשפחה והורות לארבעה ילדים. הוא מתאר הורות נוכחת, טוטאלית ומאוד מעורבת, המלווה בהצבת גבולות ברורים בכל הנוגע לחשיפה למסכים ולרשתות החברתיות "אני מאוד מעורב, אני מדבר איתך ואני איתם, אם אני שומר עליהם בבוקר כרגע, אז אני רוב הזמן איתם. אני לוקח אותם, אני מחזיר אותם, אני איתם בגינות, בפעילויות, באטרקציות, במה שצריך, הכל הכל הכל. קודם כל הילדים שלי אין סלולרי ולא יהיה להם סלולרי. אז אנחנו יותר מסתמכים על הקשר שלנו איתם".

כשנשאל על האיסור להחזיק טלפונים חכמים, הוא מסביר את החשש מההשפעות הרעילות של הרשת על דור העתיד "אני לא צריך ילדים נדפקים, אני לא צריך ילדים שיגדלו ויקבלו הוראות מהטלפון ללכת לדקור בגיל 13, לעשן וייפ, לנסוע על קורקינט בלי רישיון. לא צריך. לא צריך שיחשבו שציצית זה דבר שהוא טרנדי וסקסי, אני צריך שהם יידעו כל דבר מה המטרה שלו. רוצים להתחבר לדת, יתחברו לדת מהמקום הנכון. אתם רוצים זה, לא בגלל שהטלפון השפיע עליכם".

בכל הנוגע לצפייה בטלוויזיה, נשר מספר שכן יש טלויזיה בבית, אבל הצריכה מבוקרת ומפוקחת. הילדים צופים בתכנים מסוימים בלבד ב-YouTube Kids, תוך סינון קפדני של הדמויות המובילות "טלוויזיה ברור שיש בבית. גם אני גדלתי על טלוויזיה. רק שאנחנו בוחרים את התכנים. יש להם YouTube Kids קודם כל, הבת הגדולה שלי אוהבת מאוד את קווין רובין ועידן תלם. ואת זה אני מאשר, כי גם קווין היה אצלנו בבית, הם קוראים לו 'דוד קווין', הם מאוד אוהבים אותו כי הוא ילד טוב. והוא מבחינתי גלגול של גיל ססובר, אז זה בסדר. גם אני גדלתי על גיל ססובר".

הפרגון ליוצרים כמו עידן תלם מוביל את נשר לביקורת על שאר התכנים המופצים ברשתות, שלטענתו מובילים להידרדרות ערכית בקרב בני הנוער, לתופעות של חרמים, וגם לאלימות.

נשר מפנה אצבע מאשימה כלפי הפלטפורמות הדיגיטליות ואופן הניהול שלהן "אני יודע לפרגן המון, כי יש אנשים טובים. עידן תלם זה ילד שהפך למעצמה מאינטליגנציה, מאיכות, את רואה את החינוך שהילד הזה קיבל, זה פשוט מטורף. אז כן, על כל עידן תלם, לצערנו, יש 17,000 יש יוצרי תוכן אחרים, שגם להם אני מאחל בהצלחה, הרבה טוב והכל, אבל זה לא תוכן איכותי. זה זבל מבחינתי, שהנוער היום נכנס אליו, שואב ממנו, לומד ממנו, ואז יש לנו כל שבוע כמה? שבע דקירות של ילדים, שבע זה, חרם, ילדים שקופצים מהמרפסות ומתאבדים בגלל שהם עכשיו עברו איזה חרם בבית ספר? עוד איזה ילדה שחושבת שהיא צריכה עכשיו ללכת לחגוג את הגוף שלה בגלל שרותם סלע אמרה לה לחגוג את הגוף? די".

עוד הוא מוסיף בנושא "אני לא אתן לילדים שלי להיות מושפעים מהרשתות האלה. רשתות מעבירות אג'נדה בכוח, לכל אחד יש את האג'נדה שלו ואין בעיה לטיקטוק ישראל לדרדר את הדור שלנו. עם כל הכבוד, טיקטוק ישראל נתנו לכל דחפין פה לעשות מה שהוא רוצה, העיקר שיש תנועה. ותנועה זה הצדקה. כל עוד יש תנועה, לא אכפת לי שיש שם אמא שמקללת, כמה אפשר לראות את הדברים האלה? את כל האנשים האלה בשידורים חיים שיושבים ומקבצים נדבות דיגיטליות? אין דרך לגלול בטיקטוק בלי להיתקע באיזה נרקומן או באיזה חדשות הפשע או באיזה לא יודע, כל מיני חרטות שיש שם בטיקטוק. אי אפשר. אולי נראה את אשלקה, המסכנה הזאת מתמסכנת עוד קצת".

על תופעת כוכבי הרשת לרגע, הוא מוסיף ביקורת על הניצול הציני של אותם דמויות, המובלות לתרבות של התמסכנות במקום לטיפול אמיתי, "עצוב כן, אבל עצוב עוד שאנשים עושים ניצול ציני מהאנשים האלה. הרי בסופו של דבר אם אתה לא נותן לאנשים כמו שלקה (שלי אלמקייס, דיירת האח הגדול לשעבר) הזאת או אודיה פינטו (כוכבת רשת שהשתתפה גם בתוכנית 'פאוור קאפל') הזאתי במה, אתה מקבל אותם אחר כך בוכים ומקבלים התמוטטויות עצבים בשידור חי. כי אם הם לא יודעים איך להתמודד עם העובדה שהם היו 15 שניות מפורסמים, הם חייבים לכפות את עצמם עלינו. ואז מתחילים לרדת עליהם, ואז יורדים עליהם, ואז משפילים אותם, ואז הם לא מבינים למה, ואז הם מתמסכנים. אז בואו עכשיו אנחנו נשחק אותה, נאהב אותם, את צודקת. במקום שילכו ויעשו גמילה מרשתות".

את האחריות למצב מטיל נשר על משרדי הממשלה, התקשורת והחינוך. לטענתו, המערכת הזניחה את החינוך הבסיסי, את שכר המורים ואת הסמכות ההורית, ובמקום זאת איפשרה למסכים להשתלט על חיי הילדים, "משרד התקשורת ומשרד החינוך, אם היה אכפת להם באמת מבני הנוער שלנו, א' לא היו מעסיקים מורות במשכורת מינימום ומצפים שהם אלה שיילמדו את הילדים שלנו, ושהילדים שלנו ירצו לשבת ולהגיד 'וואלה, הבחורה על משכורת מינימום, אני ארצה ללמוד ממנה כי אני ארצה להיות במקומה'. צריך להעלות את שכר המורים, להעסיק פה מורים איכותיים, וב' לא להביא לפטופים לילדים בבית ספר, לא סמארטפונים, תחזרו ללמוד מספרים. זה נקרא בית ספר, לא בית לפטופ. צריך להחזיר את החינוך הישן, של לכבד את המורים".

נשר ממשיך לתקוף את הנרמול של תכנים רדודים, ראיונות פרובוקטיביים עם קטינים, והורות שמשתתפת פעיל בפרובוקציות ברשתות "ילד בן 12 מראיין לי בחורות לפי מחשוף ושואל אותן על חיי הזוגיות שלהן. כשאני הייתי בן 12 בניתי עם חברים שלי בית על העץ, והיה לנו מחנה, וזה היה פי ארבעה יותר שווה מלשחק אותה מבוגר ולראיין בנות עם ציצי ולפנטז עליהן אחר כך בבית כמו איזה ילד מסכן. אבל פה זה מנורמל. כל עוד יש לנו אימהות כמו שיר אלמליח, אז ילדות בנות 12 יחגוג את הגוף שלהן. אימהות כמו מיכל הקטנה, אז ילדה בת 12 תתקע את 'אמא' על היד שלה, הגיוני בסך הכל. ואם אתה בא ומעביר על זה ביקורת כמו בן אדם איכותי, אז 'מה איפה זה פוגש אותך?'. שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה'. לא, ממש לא. שזה בגבול ההיגיון, סבבה. שאתם מנסים לקבל אייטמים בכח לא.

גם הניסיונות לחנך דרך הרשת זוכים מנשר לזלזול, כשהוא מבהיר כי המטרה שלו היא לעורר אנשים דרך ביקורת, מבלי לחשוש מטרנדים ומעסקים שנבנים על גימיקים ועל השאלה אם יפנה לפוליטיקה הוא עונה, "זה אומר שאני אין לי חיים, ושעזבתי את הילדים שלי בשביל ללכת לנסות לעשות פה טוב. לא, אכפת לי שיהיה טוב לילדים שלי. הילדים של אחרים זה התפקיד שלכם לחנך אותם".

הוא מדבר הרבה ברשתות ועל זה הוא משתף "אתם תקבלו אותי ברשת, יוצא על אנשים, משפיל אנשים, עד שאתם תרגישו כל כך חרא עם עצמכם שתפסיקו להתנהג כמו אידיאוטים. הרי לא למדנו מילחם חביתה? לא למדנו מצ'יקו מיקו קוראסון שכל טרנד בסוף יתרסק ואז אתה מפסיד את התחתונים שלך? אבל גם לא למדנו שבצע כסף זה דבר נוראי, שני חיילים באו, רכבו על העובדה שהם חיילים, בשביל לפתוח את צ'יקו מיקו קוראסון, ואז זה התרסק, ואז מה ניסיתם לעשות? לספר שמישהו תבע אתכם ב-5 מיליון שקל הרי זה היה ברור שזה לא יעבוד".

רון נשר וסטטיק (אינסטגרם)

לנשר יש גם דעה על הראוותנות באינסטגרם, ילדים המפתחים אשליות לגבי שוק ההון וממסחר בפורקס, ומשקרים שמציגים משפיענים ברשתות, "אני רואה מה עומד מאחורי כל בלוף. ומוכרים רק בלופים ברשת. והילדים שלנו תמימים, יש לנו ילדים בני 12 שהולכים לקורסים של שוק ההון, הם ראו איזה יקיר אבדי בטיקטוק משחק אותה כאילו מיליונר עם סירות שהוא שוכר בקפריסין כי זה יותר זול, ואז בסוף יש לך ילדים קטנים שמתעסקים בפורקס, אבל קוראים לזה שוק ההון, יש המון ישראלים שעוסקים בפורקס ואין להם בעיה ללכת ולדפוק אנשים בכל העולם, כל עוד זה לא ישראלי לא אכפת להם. ישחקו לי אותם משקיעים בשוק ההון".

כשנשאל על מצבו הכלכלי, נשר מדגים בדיוק את אותה כנות נדירה. במקום למכור תמונת מצב של עושר, הוא מספר על הירידה בהכנסות כאמן עצמאי, על ההוצאות הגבוהות של משפחה ברוכת ילדים, ועל היציאה שלו לעבודות נוספות בשטח כדי לפרנס בכבוד "כן, אני לא מתבייש במצב הכלכלי שלי. יש לי ארבעה ילדים, אני ואשתי מפרנסים ועובדים מאוד מאוד קשה. אני עצמאי ואני כותב שירים עם כל הכבוד, ומחודשים של להרוויח 50,000 שקל בחודש, אני מרוויח עכשיו בקושי 20. ואנחנו, ההוצאות שלנו בחודש הם באזור 45,000. לא מתבייש בזה, קשה מאוד לחיות במדינת ישראל, אז אם אני יורד עכשיו מחמישה לקוחות בחודש, אני יורד לשניים וחצי, אז ברור שיהיה לי קשה. אבל הכל טוב, יצאתי לעבוד מהצד. לא קרה כלום. אנחנו לא מתביישים".

את העבודה המקבילה הוא מצא דווקא בתחום הקהילתי וההדרכתי, כשהוא מעביר הרצאות וסדנאות לבני נוער בעיריית רמת גן "אני עובד בבית עמנואל. לקחתי עבודה מעיריית רמת גן, אני עושה סדנאות לבטיחות ברשת, לא מתפנק. אני לא בא וצועק 'אני מוזיקאי, רוצה לעבוד רק במקצוע שלי".

היכולת להישאר מחובר למציאות מגיעה בעיניו מהעובדה שכבר חווה קשיים משמעותיים בעברו, כולל תקופות של מגורים ברחוב, "אני לא מסכן. במשך חצי שנה גרתי ברחובות. אם זה לא שבר אותי, אז ישבור אותי שחסר לי קצת כסף? יש לי בעל דירה גבר, יש לי ראש עיר מדהים בעירייה שלי. אני לא מתבייש להיות בן אדם בעולם הזה. יש יותר אנשים במצב שלי מאשר שיש במצב שהם מציגים שהם נמצאים בו, מצג שווא של החיים הטובים".

לצד הפעילות ברשתות, נשר ממשיך ליצור ולכתוב מאחורי הקלעים עבור השמות הגדולים ביותר במוזיקה הישראלית. הוא מספר על שיר חדש שנכתב לאייל גולן, לצד שיתופי פעולה נוספים "כתבתי לאייל גולן שיר שאני מחכה כבר שיצא בעזרת השם, שנקרא 'הגדול מכולם' עם שני חבר'ה מוכשרים, אמיר אלפסי ודניאל דהרי. בעזרת השם זה יצא בשנה הקרובה. הייתי חלק מהכתיבה של 'לילה חרבות' באלבום החדש של אגם בוחבוט. זה מה שכתבתי לאחרים בינתיים. כתבתי לכל מיני לקוחות חדשים, שזה הפרנסה שלי. וחבר'ה מהמגזר החרדי דווקא".

כשמתבקש לציין את הלהיטים הגדולים ביותר שלו, כבצע וככותב נשר מציין בגאווה את "דוביגל", להיט ענק ששבר שיאים עוד לפני עידן הטרנדים הקצרים של הטיקטוק "שאני מבצע זה 'דוביגל', אי אפשר לנצח את 'דוביגל'. יש לו 51 מיליון צפיות ביוטיוב, אף שיר ישראלי לא עשה את זה ועוד הרבה לפני הטיקטוק. אני לא מתקופת הטרנדים".

לגבי שירים שכתב לאחרים, הוא מוסיף "השיר הכי מוכר שכתבתי לאחרים זה אני חושב 'כביש החוף' יותר גדול מ'דובשניה', יש את האלבום של אליעד נחום, 'סימן', כתבתי שם איזה חמישה שירים, זה זכה באלבום השנה, זמר השנה זה הפרנסה שלי".

אירוע מרגש במיוחד שעומד על הפרק הוא מופע איחוד מיוחד עם שותפו הוותיק ליצירה, עומרי סגל. המופע נולד לאחר תקופה קשה שבה נלחם סגל על חייו בבית חולים בארה"ב, אירוע שקירב מחדש את כל החברים והוביל להחלטה לעלות לבמה יחד לאחר 15 שנה, "כן, אנחנו השנה עברנו שנה מאוד קשה מבחינת עומרי סגל , המפיק שלי והשותף שלי כל החיים במוזיקה. גילו אצלו איזה חיידק בארצות הברית, והוא היה מורדם ומונשם שם כמעט חודשיים. ואז אחרי זה שיקום של ארבעה חודשים, למד ללכת מחדש, אנחנו היינו בטירוף, וכל התקופה הזאת שהוא היה חולה, התקרבנו כולנו עוד פעם, אני, וסטאטיק, ורון בי, וג'ורדי, והיינו ממש בטירוף כאילו של תפילות, ובסוף ברוך השם זה עזר. והוא איתנו, ואמרנו אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות הזאת, כאילו לא הופענו 15 שנה ביחד".

התאריך הנבחר למופע הנוסטלגי והחגיגי הוא ה-25 באוגוסט, יום הולדתו של נשר והיום שבו אושפז סגל. המופע יכלול אירוח של אמנים , תוך התאמה של סגנון השירים לגילם ולמעמדם כיום כהורים, "אז בתאריך הסמלי הזה, שזה גם היום הולדת שלי וגם היום שבו הוא אושפז, אז החלטנו לעשות הופעה, החלטנו לעשות הופעה גדולה שלנו, מארחים מלא מלא אמנים, לעשות מזה קרנבל מסיבתי כזה כיפי, כמו בימים הטובים שהיינו יותר צעירים. יש שירים שאנחנו לא נבצע יותר, כמו 'פותחת תיק' וזה, שהם שירים סקסיסטים והיום אנחנו אבות וכאלה, כמה שזה נשמע צבוע, אבל היום אנחנו אבות ואבות לבנות גם, פחות מתאים מה שנקרא, וגם אנחנו מבוגרים, זה לא מגניב כבר לשיר את השירים האלה אבל הולכים לעשות כיף".

נשר מתייחס להשתתפותו בתכנית "גולסטאר" ולעימותים שהיו לו במהלך הצילומים, בפרט מול ארז איסקוב. הוא מבהיר כי התכנית צפויה להיות להפך לויראלית במיוחד בזכות הנוכחות שלו, תוך שהוא מטיח ביקורת חריפה על ניסיונות לייצר כותרות, "למי אכפת מהיצור הזה? זו הולכת להיות התוכנית הכי ויראלית שיצאה השנה בארץ, גולסטאר פיליפינים הולכת להיות התוכנית הכי מדוברת בארץ בפער, וזה בגללי, לא בגללו (ארז איסקוב) בתור כדורגלן בכלל הוא נכשל. שיגיד תודה ש-ADD תקועים עם הבטחה שהם הבטיחו לו".

למרות העימותים על המסך, נשר מבהיר כי הוא לא מתחרט ברגע על ההשתתפות בחוויה, ושמר על קשרים חמים עם כמעט כל חברי הסדרה, אותם הוא מכנה חברים לחיים "אני קרוב לכולם, אני בקשר עם כולם. טליאס וליאם היו איתי גם בארצות הברית, לקחתי אותם לטיול משחקי NBA. אני בקשר יומיומי איתם, גם עם ג'ובאני רוסו, גם עם רז זהבי כל הזמן, ג'ובאני רוסו ממיאמי אני מדבר איתו לפחות פעם בשבוע. ברלנד אני מדבר איתו כל יום. עם כולם אני בקשר, ליאור ברקוביץ' חבר, כולם ממש בקשר עם כולם". וכך, בין אם תסכימו איתו ובין אם לא, דבר אחד בטוח, רון נשר ימשיך להגיד בדיוק את מה שהוא חושב, בקול הכי רם שיש.