תרבות ופנאי

אבל כבד בעולם התרבות: השחקן מהבכירים בישראל הלך לעולמו בגיל 81

השחקן והבמאי יוסי פולק, מבכירי התיאטרון בישראל, נפטר בגיל 81 לאחר קריירה שנמשכה יותר מ-4 עשורים וכללה תפקידים רבים בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה. תיאטרון הבימה והקאמרי ספדו לו: "הותיר חותם על עולם התרבות בישראל"

מערכת ice | 13/9/2026 19:31 עקבו אחרינו בגוגל

השחקן והבמאי יוסי פולק, מבכירי שחקני התיאטרון בישראל, הלך לעולמו בגיל 81. פולק, שנולד ב-1945 ברחובות, ניהל קריירה ארוכת שנים בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה, והופיע לאורך השנים בשורה ארוכה של הפקות בתיאטראות המובילים בישראל.

פולק מוכר במיוחד בזכות עבודתו על הבמה. בין ההצגות שבהן השתתף לאורך הקריירה ניתן למנות את "הצוענים של יפו", "אותלו", "הדוד וניה", "המלך ליר", "נפוליון חי או מת", "חלום ליל קיץ", "אני לא רפפורט", "הסוחר מוונציה", "כולם היו בניי" ו"אילוף הסוררת". על תפקידו ב"אני לא רפפורט" זכה בפרס שחקן השנה בתיאטרון.

את דרכו בעולם המשחק החל פולק לאחר שלמד בבית הספר למשחק בית צבי. קודם לכן עלה על הבמה בהצגת התיאטרון בכפר הנוער הדסים. מי שפתח בפניו את הדלת לעולם התיאטרון היה המחזאי והבמאי נסים אלוני, שקיבל אותו להפקה של "דודה ליזה", שהוצגה לראשונה ב-1969 בתיאטרון הבימה.

שנתיים לאחר מכן השתתף פולק ב"הצוענים של יפו", שם חלק במה עם כמה מגדולי שחקני התיאטרון הישראלי, בהם חנה רובינא, רפאל קלצ'קין, אהרון מסקין, שמעון פינקל ושמואל סגל. בהמשך אף ביים גרסה חדשה של המחזה בתיאטרון החאן.

במהלך הקריירה הופיע פולק בהבימה, בקאמרי, בתיאטרון חיפה, בבית ליסין ובתיאטרון החאן. לצד המשחק, עסק גם בבימוי וביים בין היתר את "סוף משחק", "יתומים", "אותלו", "רומיאו ויוליה", "על עכברים ואנשים" ו"מנהל הבית".

גם הקולנוע והטלוויזיה היו חלק משמעותי מעבודתו. פולק השתתף בסרטים ובהם "עזית הכלבה הצנחנית", "הבית ברחוב שלוש", "מוכרחים להיות שמח", "מקום בגן עדן" ו"התפרצות X". בטלוויזיה הופיע במיני-סדרה "נבלות", על פי ספרו של יורם קניוק, לצד יהורם גאון. הוא גם עסק בדיבוב, וב-2001 דיבב את דמותו של זולגאר בסדרת האנימציה "שוף על הפרצוף".

פולק גדל ללא הוריו לאחר שהם התגרשו כשהיה ילד קטן. הוריו עלו מטרנסילבניה, ובהמשך הקימו משפחות חדשות. הוא גדל אצל קרובי משפחה ועבר במהלך ילדותו בין מסגרות שונות, ובהן כפר הנוער הדסים.

בגיל 69 החליט פולק לפרוש מעולם המשחק. לדבריו, הוא חש שכבר ביצע כמעט כל תפקיד שרצה, ובעיקר ביקש להימנע מהמצב שבו התיאטרון הוא שידחק אותו החוצה. הוא סיפר כי ראה מקרוב שחקנים ותיקים ומוערכים שאיבדו בהדרגה את מקומם על הבמה, והחליט לפרוש בעודו שחקן מבוקש.

בנו, השחקן והרקדן אבשלום פולק, סיפר בריאיון כי אביו הוא שקבע מתי הגיע הזמן לפרוש וכי הוא גאה בהחלטתו. לדבריו, פולק עדיין היה שחקן מבוקש ויכול היה להמשיך לשחק, אך לא ראה צורך להמתין עד שלא יוכל לעשות זאת עוד.

לצד הקריירה האמנותית, פולק היה מוכר גם בשל עמדותיו הפוליטיות והתבטאויותיו הפומביות בנושאים הקשורים לצה"ל, לממשלה ולממסד הישראלי. לאורך השנים לא נמנע מלהביע את דעותיו, והיה מזוהה עם השמאל הרדיקלי.

בשנים האחרונות לחייו המשיך להתייחס גם לבחירות שעשה במהלך הקריירה. בריאיון ל"מעריב" ב-2025 הסביר כי ההחלטה לפרוש נבעה בין היתר מהרצון שלא להגיע למצב שבו שחקנים ותיקים מוצאים עצמם בצד לאחר שנים שבהן הובילו את עולם התיאטרון.

מתיאטרון הבימה נמסר עם היוודע דבר מותו כי התיאטרון "מרכין ראש וכואב את לכתו" של פולק, שאותו הגדיר כאחד מבכירי שחקני התיאטרון וכמי שהותיר חותם על עולם התרבות בישראל. בתיאטרון הוסיפו כי היה שחקן ובמאי מוערך, בעל נוכחות בימתית יוצאת דופן, עומק, רגישות ואהבה גדולה לתיאטרון.

גם תיאטרון הקאמרי ספד לפולק והגדיר אותו כאחד מגדולי השחקנים. בתיאטרון ציינו את שורת התפקידים שגילם על הבמה, בהם "אילוף הסוררת", "יוליוס קיסר", "הוצאה להורג", "הג'יגולו מקונגו", "הגולם", "עקר בית" ו"המלך ליר", וכן את עבודתו כבמאי.

עוד ב-

אבל כבד בטלוויזיה הישראלית: השחקן האהוב הלך לעולמו בגיל 89

לכתבה המלאה

יוסי פולק הותיר אחריו את אשתו, תמי, ואת 5 ילדיו, בהם הבמאי והתסריטאי שי כרמלי-פולק, השחקן והרקדן אבשלום פולק, המעצב והפעיל הפוליטי יונתן פולק והפרופסור לביולוגיה שאול פולק.