בנם של צופית ואברהם גרנט, דניאל, יוצא לקריירה מוסיקלית וכבר עם סינגל שני. בריאיון ל-ice משתף היוצר על איך זה לגדול במשפחה מתוקשרת, על היחסים עם שולי רנד: "הראיתי לו הכול", על מקורות ההשראה: "מכיר כל שיר בעל פה של טונה", ועל האומץ לחשוף את עצמו דרך המוסיקה בגיל 29 | ריאיון
במשך שנה ישבו דניאל גרנט ובן שופן באולפן, מול הסקיצות שכתב גרנט במשך חייו ובמשך תקופה ארוכה, עד שהאלבום הבשיל ויצא. לפני חודש פורסם הסינגל הראשון מתוך תשעה שירים באלבום הביכורים של מי שמוכר יותר מקריירת המשחק שלו "אני לא צריך יותר שום דבר".
שמו של השיר הראשון שפורסם לפני חודש נקרא :"כשמזכירים לי (מה אני יכול להיות)", ואתמול שוחרר הסינגל השני: "מכתב לעצמי". כבר מהטקסט והמוסיקה, ההשוואה לראפר איתי זבולון, הלא הוא "טונה" מאוד בולטת. גרנט עצמו מופתע מההשוואה ואפילו רואה בכך תעודת-כבוד עבורו, כי הוא בעצמו סוג-של מעריץ של הזמר: "אני שומע אותו הרבה, מכיר כל שיר שלו בעל פה. לא כיוונתי לשם, אבל אני מאמין שזה הגיע מתוכי". מודל ההשראה שלו הוא בהחלט טונה, כמו גם יוצר אליו הוא מחובר - טופאק, אותו הוא העריץ כבר מגיל ילדות.
הז'אנר בו בחר גרנט הוא מפתיע, בהתחשב בסביבה בה גדל. הוריו: אברהם וצופית, לא מעריצים את העולם הזה, בלשון המעטה, והסגנונות אליהם הוא נחשף בגיל צעיר היו בכלל מוסיקה מזרחית (כמו מריומה של ג'קי מקייטן, או בכלל הזמרת האלג'יראית סועאד מאסי אותו אמו אוהבת לשמוע). הוא עצמו שומע את כל הסגנונות והפלייליסט שלו מגוון: מעומר אדם ועד אביתר בנאי, אבל החיבור לטופאק הוא מאוד חזק אצלו ומשם לרביד פלונטיק וטונה, דבר שבא לידי ביטוי באלבום שלו.
גרנט-ג'וניור, כאמור, התחיל את הקריירה המוסיקלית שלו בגיל מאוחר יחסית, 29. הדרך בה הוא עבר קשורה בעיקר גם להבשלה פנימית, ובעיקר גם אומץ: "לא יכולתי לעשות זאת לפני, אבל זה בהחלט לא טוויסט של הרגע האחרון. בשביל להגיע לכתיבה הייתי צריך לעבור דרך בחיים ולהגיע ליכולת לכתוב טקסטים שכתבתי ובגיל צעיר יותר לא עברתי מספיק בחיים. כל האלבום זה דרך בחיים שעברתי בחלקו בגיל יותר מאוחר וגם הייתי צריך לקבל אומץ להוציא משהו נורא חשוף החוצה. אני מסתכל על זה היום ומאושר שזה הגיע בגיל הזה, במקום הרבה יותר בוגר, יותר חכם ועם ניסיון, להעביר את מה שאתה רוצה להעביר".
דניאל גרנט בהחלט מדבר על הכול: הוא לא מסתיר את החיים במשפחה מתוקשרת מאוד, על ההתמודדות עם חרדות, על הפחדים, וגם על מחשבות על העתיד. נושאים שעוברים כמעט אצל כולנו בראש ולא באים לידי ביטוי והוא מעביר אותם דרך ראיית העולם שלו.
הסיגנל הראשון מדבר הרבה על המצב העכשווי: "אני מתחיל להיזכר בחרדות חרדות קיומיות על העתיד על חלומות", והמון סביב הפוטנציאל שמרגיש שאולי התפספס: "הפסדתי בחיים שלי כבר את כל מה שרציתי להיות". בסינגל השני התמונה אולי קצת משתנה: "מקווה שהתאפסתי ופתרתי כבר את כל הבעיות (התגברנו כבר על כל החרדות)", ואני שואל אותו על ההתכתבות של שני השירים אחד עם השני: "הם לא סותרים. הסינגל הראשון מדבר על זמן הווה, בזמן שכתבתי אותו בשנות העשרים שלי, ב'מכתב לעצמי' אני מדבר על העתיד, שמעניין מה הוא יהיה. בסופו של דבר הסיום בשניהם הסיון אופטימי. עכשיו - הכול יכול להיות, ואתה רק יכול להמשיך. בסינגל השני אני מתאר את מה יהיה בעתיד, עם אשתי והילדים, אושר אמיתי, מקווה".
איך אתה רואה באמת את העתיד שלך? קריירת המוזיקה היא רגעית? "ממש לא, אין סיכוי שיהיה רק אלבום אחד. המוזיקה היא המטרה הראשונה ואני מקווה שאמשיך. זה לא סותר את המשחק: התחלתי שם ואני אוהב לשחק".
אחרי ההצלחות בישראל של כוכבי פופ, אתה תרצה להגיע לקהל יעד יותר גדול? הז'אנר שבחרת עוד לא בשיאו: "אני הכי אמיתי ולא חושב על זה. אני כותב את מה שאני יודע ועושה מוזיקה. ברור שיש מטרה להגיע לכמה שיותר קהל, אבל אני לא מסתכל על אומנים אחרים כדי לעשות את מה שהם עושים. אני לא עושה את מה שאני לא מתחבר אליו. אני רוצה לעשות דברים שכייף לי ואני מאמין בהם ושאהיה גאה בהם"
לחיות עם הורים מפורסמים - זה משפיע? יתרון או חיסרון? "זה גם וגם. אבל כל חיי חייתי ככה, אני ואחותי וזו המשפחה שלי אז אני מנסה להסתכל על היתרון. המשפחה שלי ליוותה אותי צמוד והם חלק מהפרוייקט. אחותי רומי שרה את הפזמון, וחברה שלי כתבה את התסריט של הקליפ, ואמא שלי הייתה חלק מהפרוייקט וליוותה אותו ועמדה על הסט לראות שהכול קורה".
אם כבר משפחה, כבן לאברהם גרנט - איך לא פיתחת קריירה בעולם הכדורגל? "אני חולה על כדורגל, אבל בכל הקשור לקריירה, אמרתי לו מהר מאוד: 'אבא עזוב אותי, כל החיים רק מתאמנים ואוכלים בריא'", אומר גרנט בהומור.
שולי רנד נכנס למשפחה שלכם, דיברתם על המוזיקה? שיתפת אותו? "הראיתי לו הכול, והוא ממש אהב את הדרך שעשיתי. הוא מתקשר לפני לאחל בהצלחה וגם אחרי לשאול איך היה, אני תמיד מתייעץ איתו הוא יצירתי וכותב ענק, והוא היה שם בהתחלה להבין את כל העולם הזה".
