עסקת הענק של NVIDIA לרכישת Arm מסופטבנק קרסה עקב "אתגרים רגולטוריים משמעותיים", כך מסרו היום (שלישי) החברות בהודעה משותפת. העסקה הוכרזה במקור ב-2020 ושוויה היה 40 מיליארד דולר במניות ובמזומן של Nvidia, מה שאמור היה לזכות אותה בתואר הרכישה השניה בגודלה בעולם כשהשווי שלה יועד להיות 40 מיליארד דולר (מי שכבשה בינתיים את המקום הראשון היא מיקרוסופט שרכשה את ענקית המשחקים אקטיוויז'ן-בליזארד ב-68.8 מיליארד הורידה את עסקת Nvidia-ARM למקום השלישי).
סופטבנק מסרה כי ARM תתכונן כעת להנפקה לציבור (IPO) במהלך שנת הכספים שתסתיים ב-31 במרץ 2023. החברה מייצרת טכנולוגיה שהיא הליבה של כל מעבד סמארטפון, כולל מכשירי האייפון של אפל ומכשירי האנדרואיד הפועלים על שבבי קוואלקום, סמסונג, מדיה-טק וכדומה. כמעט כל חברות המוליכים למחצה נמנות ברשימת הלקוחות שלה. לאחרונה הודיעה אפילו המתחרה העיקרית, אינטל, כי היא נכנעת ומקימה מפעלים לייצור שבבים בטכנולוגיה של ARM.
בדצמבר תבעה ועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב לחסום את העסקה על רקע הגבלים עסקיים. בשנה שעברה הודיעו רשויות התחרות בבריטניה על חקירה של המכירה ובבלומברג כבר דווח לאחרונה על היתכנות של ביטולה. בשנה שעברה הודיעו רשויות התחרות בבריטניה על חקירה של המכירה. חברות מוליכים למחצה וטכנולוגיה חששו שאם Nvidia תהיה הבעלים של ARM, היא עלולה להעדיף את האינטרסים שלה על פני לקוחותיה, שאולי אין להם אלטרנטיבה לטכנולוגיית ARM.
העסקה היתה במעמד של בדיקה מאז ההכרזה עליה לפני שנתיים, וכעת זה קורס סופית. קוואלקום ומיקרוסופט משתמשות שתיהן בטכנולוגיה העיקרית של Arm, בסט ההוראות שלה, והתנגדו בפומבי לעסקה. סופטבנק אמרה כי הפיקדון בסך 1.25 מיליארד דולר שקיבלה במסגרת העסקה אינו ניתן להחזר ויוכר כרווח ברבעון הרביעי של שנת הכספים המסתיימת ב-31 במרץ 2022.
Arm נוסדה בקיימברידג' בשנת 1990 כמיזם משותף בין מספר חברות כולל אפל. היא התמקדה בשבבים בעלי הספק נמוך שזכו לבולטות חדשה בעשור האחרון כאשר עלייתם של הסמארטפונים גרמה לכך שיעילות המעבד הפכה חשובה יותר ויותר מכוח העיבוד הגולמי המעולה של שבבים מתוצרת חברות כמו אינטל. עד 2016 היתה החברה עצמאית אז רכשה אותה סופטבנק ב-32 מיליארד דולר.
כזכור, ב-2020 חתמו שתי החברות על הסכם לפיו סופטבנק היפנית, שמחזיקה בשנים האחרונות בבעלות מלאה על חברת השבבים ארם, תמכור אותה לאנווידיה תמורת כ-40 מיליארד דולר. בזמנו מדובר היה בעסקת הרכישה השלישית בגודלה בהיסטוריה, אך בינתיים המצב השתנה – מצד אחד, מניות אנווידיה המריאו מאז הסיכום על העסקה והעלו את שווי העסקה למקום השני לכל הפחות, ומצד שני בשבוע שעבר הודיעה מיקרוסופט כי היא רוכשת את ענקית המשחקים אקטיוויז'ן בליזארד תמורת כ-68 מיליארד דולר, עסקה שהפכה מייד לגדולה בהיסטוריה והורידה את כל היתר בדירוג.
עוד לפני שיבשה הדיו על ההסכם הובעה התנגדות רבה לעסקה: ארם היא החברה המפתחת את השבבים לכל מכשיר ביקום, החל מפריטים זעירים כגון שעונים ועד פריטים ענקיים כמו שרתים ומטוסים. את זכות השימוש בתוכניות לשבבים היא מוכרת לכל יצרנית שבבים המעוניינת בכך – אך אם אנווידיה, שהיא אחת הלקוחות הגדולים של ארם, תהיה הבעלים שלה, חוששים הלקוחות האחרים שהיא תשמור את התכנונים המתקדמים לעצמה ותמכור להם רק טכנולוגיות מיושנות או נחותות, כדי לשמור על עליונותה בשוק. קבוצה של חברות המעורבות בתעשיית השבבים, שכוללת את מיקרוסופט, אמזון, קוואלקום ואינטל, הביעה התנגדות לעסקה. הרשויות בארה"ב (בה ממוקמות אנווידיה וכל המתנגדות שהוזכרו), בריטניה (בה ממוקמת ארם), אירופה וסין חוקרות את העסקה, ובבריטניה אף הכריזו שני רגולטורים כי אין כמעט שום אישור שיאשרו את העסקה.
דובר אנווידיה, בוב שֶרְבּין, מסר בתגובה לבלומברג כי "אנו ממשיכים להחזיק בעמדות שהובעו בפרטי פרטים במסמכים האחרונים שהגשנו לרגולטורים – שהרכישה הזו מספקת הזדמנות להאצה של (עסקי) ARM ולהגביר את התחרות והחדשנות".
