גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי כותב בסקירה השבועית שלו כי רמות הסיכון של הכלכלה הישראלית עדיין גבוהות והאינפלציה השנה תנוע בטווח של 2% עד 2.5%, מכאן גוזר בפמן את ההמלצה להחזיק באג"ח שקלי שהתשואות עליו עלו בשבוע האחרון ב-5 נקודות.

מדד ינואר היה אפסי אולם התהייה הגדולה נוגעת להתפתחות האינפלציונית ומכאן להתפתחות הריבית. בפמן מעריך שהאינפלציה בפברואר תנוע סביב ה-0.4%. "להערכתנו ציפיות האינפלציה מצויות ברמות גבוהות יחסית בעיקר לאור העובדה כי סביבת האינפלציה בפועל מצויה בירידה וצפויה להמשיך ולרדת בחודשים הקרובים" כותב בפמן.
 

עוד ב-

בסיטי של ת"א אף אחד לא מחכה לממשלה, כל אחד לעצמו | טור שישי

לכתבה המלאה

נתון מעניין עולה מהניתוח של בפמן לפיו בשל הירידה הצפויה בסביבת האינפלציה, הריבית הגבוהה בארה"ב ורמות הסיכון הגבוהות של הכלכלה המקומית הרי שכדאי לנצל את עליית התשואות באפיק השקלי ולהטות לשם כסף.

נסביר כי באופן עקרוני ההערכה של בפמן היא שברמת אינפלציה גבוהה שהולכת ומתמתנת ורמת סיכון שעשוייה לרדת, הרי שכרגע החלק הארוך של האג"ח השקלי מגלם תשואה גבוהה יחסית שתלך ותרד בהמשך השנה ומכאן שכדאי לנצל את התשואה הנוכחית.

באשר לתמונת המקרו הרי שבמרכז השיח נמצא בגירעון הממשלתי וכאן אומר בפמן כי הגירעון התקציבי, במונחים שנתיים, עלה בחדות בחודשים האחרונים בצל השלכות המלחמה. פעילות הממשלה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בינואר 2024, הסתכמה במצטבר בגירעון של כ-89.1 מיליארד שקל (במונחים נומינליים), שהם כ-4.8% תוצר על-פי אומדני האוצר, זאת לעומת גירעון של כ-4.2% תוצר בחודש הקודם ועודף של כ-0.3% תוצר בינואר 2023.

"להערכתנו, הגירעון התקציבי בשנת 2024 יסתכם בכ-6% תוצר, כלומר, מתחת לתקרת הגירעון שהוצגה על-ידי האוצר, העומדת על כ-6.6% תוצר".

התחזית הזו של בפמן היא שונה מקונצנזוס התחזיות של הכלכלנים לפיו הגירעון יהיה גבוה מתחזיות הממשלה כשלתחזיות האלה יש משקל רב בניתוח מגמות התשואות של האג"ח כי הרי ככל שהגירעון יהיה גבוה, הממשלה תיאלץ לגייס יותר כסף ותלחץ את התשואות כלפי מעלה ולהיפך.