אחת מעובדות החיים המוכרות והידועות (והנחקרות לא מעט) מדברת על כך שככל ששיעורי המס גבוהים יותר, יגדל הסיכוי שאנשים ייקחו על עצמן סיכונים ופשוט יעלימו מס וככה בסיס המס יקטן ובסופו של תהליך ארוך, אנחנו נגלה שהמדינה גובה פחות מסים (כי הצמיחה מתמתנת כתוצאה מירידה בצריכה והתמריץ להעלים מס באופן כללי גדל).

ישראל נמצאת בנקודה בעייתית בה שיעור המע"מ יעלה בעוד חצי שנה ל-18% (במקום 17% היום) ואם אנחנו מסתכלים על העולם בתנאי מעבדה אז באותו היקום המקביל הרי שהכנסות המדינה ממע"מ יגדלו בשנה הבאה ב-7.2 מיליארד שקל וזה, לפחות באופן תיאורטי, מאפשר לממשלת המיעוט (64 מנדטים) של נתניהו להמשיך לממן את צורכי המלחמה במקביל למימון השותפים הקואליציוניים.
 

עוד ב-

כמה הפסדתם בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות באפריל

לכתבה המלאה

כאן נכנס מחקר שנעשה במשרד האוצר על התפתחות גביית המע"מ בישראל והמסקנות מהמחקר הזה מעניינות בעיקר לאור העובדה שישראל היא שיאנית עולמית בשינויי שיעור המע"מ על פני השנים.

לפני שנכנס לממצאי המחקר נזכיר כי בין השנים 2002 עד 2023 שונה שיעור המע"מ בישראל 9 פעמים וזה מעמיד אותנו במקום הראשון מבין המדינות שמשנות בתדירות גבוהה (מידי) את המע"מ. אוסטרליה שינתה בין השנים האלה את שיעור המע"מ פעם אחת בלבד ורומניה שינתה את המע"מ 3 פעמים בשנים האלה.

אם כן, ממצאי המחקר של האוצר מגלים שהמתאם בין שיעור המע"מ לגבייה שלו בפועל הולכת ויורדת ככל ששיעור המע"מ עולה ולמעשה יש תנודתיות גדולה (מאוד) במתאם הזה בין השנים ושנת 2023 הייתה שנת שפל (מתאם של 0.38) בעוד בשנים 2021 ו-2022 המתאם הזה היה של 0.44.

המשמעות של הדברים היא שעל כל 1% במע"מ אנחנו מקבלים 0.44% תוצר בין השנים 2021 ל-2022 ובשנת 2023 גבינו 0.38% תוצר.

באוצר אומרים שני דברים על הנתונים האלה (בדיקת המתאם הזה נעשתה באוצר החל משנת 2002): המסקנה הראשונה היא שלמרות שיש קושי בניתוח ונירמול הנתונים הרי שעדיין ניכר שיש מתאם שלילי בין שיעור המע"מ לגבייה בפועל.

המסקנה השניה היא שמעבר לפגיעה בצריכה שנובעת מהקטנת ההכנסה הפנויה של הציבור (בשל העלאת מסים) וזו בתורה פוגעת בצמיחה, הרי "קיים חשש שהעלאת שיעור המע"מ פוגמת באכיפה ומגבירה את היקף ההתחמקות מתשלום המס". אז שיהיה בהצלחה לכולם.