ההצהרה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הסכם סחר חדש עם האיחוד האירופי, שבמסגרתו אירופה תרכוש אנרגיה אמריקאית בשווי של 750 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות אומנם נשמעת דרמטית, אבל בפועל היא כנראה בלתי אפשרית. לפי אנליסטים בענף האנרגיה, מדובר במספר בלתי סביר לחלוטין, שלא ניתן ליישום במציאות הנוכחית של סחר האנרגיה בין ארה"ב לאירופה.

על פי נתוני מינהל המידע לאנרגיה (EIA), הייצוא של מוצרי אנרגיה אמריקאיים לאיחוד האירופי עמד על כ-78.5 מיליארד דולר ב-2024, סכום כמעט זהה לשנה שקדמה לה. כדי לעמוד ביעד של 750 מיליארד דולר, האיחוד יצטרך לרכוש אנרגיה אמריקאית בהיקף של 250 מיליארד דולר בכל שנה - פי שלושה ויותר מהיקף הייבוא הנוכחי.

מייקל לינץ', נשיא מכון Strategic Energy & Economic Research, הסביר כי גם אם אכן יהיה גידול ביצוא האנרגיה לאירופה, מדובר בזעזוע דרמטי בשוק, והדרך להגיע ליעד אינה ברורה כלל. לדבריו, אפילו אם כל היצוא האמריקאי של גז טבעי נוזלי (LNG) ינותב לאירופה ויוכפל בהיקפו, וגם אם יצוא הנפט יגדל פי ארבעה, זה עדיין לא יספיק להגיע לסכומים עליהם הכריז טראמפ.

בנוסף, חלק גדול מהייצוא האמריקאי של נפט ומוצריו, אשר מגיע כיום ל-10.15 מיליון חביות ביום למדינות רבות בעולם, יצטרך לעבור כולו לאירופה, תרחיש בלתי אפשרי מבחינה לוגיסטית ולא מבחינה מסחרית. למעשה, המדינות המרכזיות שאליהן ארה"ב מייצאת כיום הן בכלל לא מאירופה, ורק צרפת נכללת בעשירייה הראשונה של שותפות הסחר האנרגטי של ארה"ב.

רורי ג'ונסטון, מייסד CommodityContext.com, תיאר את ההתחייבות האירופית כרעיון "מגוחך" וטען שגם אילו לא הייתה מופרכת, הרי שבפועל הרכישות הללו מתבצעות על ידי חברות פרטיות ולא על ידי ממשלת האיחוד. גם מאט סמית', אנליסט בכיר ב-Kpler, הביע ספק ביכולת להגיע ל-250 מיליארד דולר בשנה. לדבריו, גם אם יצוא הנפט יגדל בצורה מהותית, הוא יגיע לכל היותר ל-85 מיליארד דולר בשנה, רחוק מאוד מהיעד השאפתני.

נקודה נוספת שמעוררת ספק לגבי ישימות ההסכם היא העובדה שבאיחוד האירופי אין גוף ריכוזי לרכישת אנרגיה. ההחלטות מתקבלות ברמה הלאומית או על ידי חברות פרטיות, ולא ניתן להכתיב להן לרכוש דווקא מארה"ב. כפי שציין בן הוף, ראש מחקר הסחורות בבנק Société Générale, השיקולים בשטח הם כלכליים, ולא פוליטיים.

מהצד השני, יש מי שסבורים כי אפשר להגיע לסכום של 750 מיליארד דולר רק אם הוא כולל גם חוזים ארוכי טווח לאספקת דלק גרעיני ושירותים לגרעין אזרחי. אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, אף ציינה שהאיחוד מתכנן להחליף את האנרגיה הרוסית ברכישות נרחבות מארה"ב של גז, נפט ודלק גרעיני.

עוד ב-

פסגות: בניגוד לרושם, טראמפ שוב התקפל במו"מ המכסים

לכתבה המלאה

אולם גם תרחיש כזה, כפי שאמר טיילר ריצ'י מ-Sevens Report, דורש "הנדסה פיננסית" והתחשבות בתזרימים עתידיים שאינם רלוונטיים לתקופת שלוש השנים עליה הצהיר טראמפ. בינתיים, טראמפ אולי השיג את הכותרת שרצה, אך הדרך לממש את ההסכם עדיין נראית רחוקה מאוד מהמציאות הכלכלית והפוליטית של שני הצדדים.