בנאום חגיגי בכנס החשב הכללי, הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תמונה אופטימית של כלכלת ישראל, והכריז כי כל התחזיות הפסימיות לגביה הופרכו. "השקל התחזק, הבורסה בקצב שיא, ההייטק עם היקף גיוסי כספים גדול, שיעור האבטלה מהנמוכים ביותר", אמר השר, וקרא להוציא את הפוליטיקה מהשיח הכלכלי. אולם, התמונה אותה הציג השר היא חלקית בלבד, ומתעלמת מאזהרות חמורות ומנתונים המציירים מציאות מורכבת בהרבה.

בעוד השר חוגג את "אמון השווקים", הוא נמנע מלהזכיר כי סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית "מודי'ס" הורידה את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בתולדותיה, בין היתר בשל חשש מניהול כלכלי המושפע משיקולים פוליטיים וחוסר הוודאות הביטחונית.

סמוטריץ' הדגיש את חשיבות הניהול הנכון של כלכלת המלחמה, הכולל הרחבה לצורכי ביטחון וצמצום במקומות אחרים. עם זאת, ביקורת חריפה נמתחה על התקציב שאושר, בעיקר על כך שהמשיך לכלול "כספים קואליציוניים" בהיקף של מיליארדי שקלים, אשר אינם מיועדים לצמיחה או לצרכי המלחמה. כלכלנים בכירים, ובהם נגיד בנק ישראל ובכירים לשעבר באוצר, הזהירו כי כספים אלו פוגעים בכלכלה ומעלים את הגירעון התקציבי, שזינק לרמות גבוהות כדי לממן את הלחימה.

השר הציג כהישגים רפורמות גדולות כמו "קרן הארנונה". הוא לא ציין כי רפורמה זו עוררה את אחת המחאות הגדולות ביותר של השלטון המקומי, שכלל מאות רשויות מכל קצוות הקשת הפוליטית. ראשי הערים טענו כי הקרן פוגעת בעצמאותן, מענישה ערים יעילות ונועדה לשרת מטרות פוליטיות.

בשורה התחתונה, נאומו של שר האוצר הציג נרטיב ברור של הצלחה ועמידה באתגרים. אך כדי לקבל את התמונה המלאה, יש להוסיף את נתוני הגירעון, את אזהרות הכלכלנים, את הורדת דירוג האשראי ואת ההתנגדות הציבורית לחלק מהרפורמות שהוצגו כהצלחה. התמונה המלאה מורכבת יותר, ומצביעה על כך שלצד נקודות החוזק של המשק הישראלי, ניצבים בפניו אתגרים כלכליים וחברתיים משמעותיים.