השוק
בנק ישראל בדרך להפחית את הריבית: "יוריד עוד 4 פעמים בשנה הבאה"
בפסגות בית השקעות ערכו סקירה כלכלית פיננסית בה נגעו בין היתר באפשרות שבנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הבאה ומצב שוק העבודה עם שחרורם של חיילי מילואים רבים מהצבא. וגם: האם הפד שוב יוריד את הריבית בארה"ב?
בפסגות בית השקעות ערכו סקירה כלכלית פיננסית בה נגעו במספר נושאים מסקרנים בכלכלה המקומית, בהם כמובן האפשרות שבנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הבאה, מצב שוק העבודה עם שחרורם של חיילי מילואים רבים מהצבא, ובסיכויים להורדת הריבית של הפדרל רזרב בהחלטה הבאה.
"למרות שהפד הפחית את הריבית ב-25 נ"ב בהחלטתו בשבוע שעבר, ההצבעה המפוצלת ובעיקר הטון הניצי של יו"ר פאוול וחברי פד אחרים חושפים תמונה מורכבת יותר. מצד אחד, סטיבן מירן הצביע שוב בעד הפחתה גדולה יותר של 50 נ"ב אבל התפיסה שלו כ"נציג של טראמפ" מונעת מהצבעה זו לשכנע את המשקיעים על שינוי בהלך הרוח של חברי הוועדה.
מצד שני, נשיא הפד של קנזס סיטי, ג'פרי שמיד, הפתיע כשהצביע נגד הורדה בכלל ובעד הותרת הריבית ללא שינוי. לא סתם פאוול עצמו הבהיר במסיבת העיתונאים כי הפחתה נוספת בדצמבר "רחוקה מלהיות מובנת מאליה" וכי קיימות "דעות שונות בתכלית בנוגע לאיך להתקדם בדצמבר" בקרב חברי הוועדה. עד כמה הדעות שונות? ובכן, לפי פאוול, רמת הריבית הנייטרלית שחברי הפד מעריכים היא איפשהו בין 2.6% ל-3.9%.
לא רק שזה בערך כמו לומר ששע"ח שקל-דולר יהיה בסוף השנה בין 3 ל-5 אלא שזה אומר שלדעת חלק מחברי הוועדה הריבית כיום היא כבר לא ברמה שמתאימה למדיניות מרסנת ולכן אין שום סיבה להמשיך להוריד אותה.
הדעות השונות בקרב חברי הפד לא מגיעות כמובן משום מקום כאשר ההשבתה הממושכת של הממשל הפדראלי יוצרת אי ודאות שמקשה על קביעת המדיניות של הפד. פאוול, שכנראה קיבל דיווח על ההצלחה הכבירה של האנלוגיות הציוריות של הנגיד אמיר ירון, השתמש גם הוא באנלוגיה כאשר אמר שקביעת המדיניות בעת הנוכחית היא כמו נהיגה בערפל שמקשה על ראיית הדרך ומחייב נהיגה איטית במיוחד.
בעיה זו גם לא אמורה להיפטר כל כך מהר. לא רק שנכון לכתיבת שורות אלו הפתרון להשבתה לא נראה באופק אלא שגם אם ההשבתה תסתיים אפילו מחר, הנתונים לאוקטובר ונובמבר יתפרסמו באיחור משמעותי, כנראה רק באמצע דצמבר.
יתרה מכך, באוקטובר לא התבצעו בכלל סקרים כך שהנתונים יתבססו על אומדנים בלבד, מה שיפגע באמינות שלהם וביכולת לגזור מהם מסקנות לגבי מגמות. לכן, בהינתן כל הנאמר לעיל, קשה להתפלא מכך שההסתברות להפחתת ריבית בדצמבר הגלומה בשוק ירדה בשבוע האחרון מ-91.7% ל-69.8%.
מלבד להפחתת הריבית, הפד הודיע על סיום התוכנית לצמצום המאזן (QT) ב-1 בדצמבר. ההחלטה של הפד לא הפתיעה את השווקים לאור סימני המצוקה בשוקי האוברנייט כאשר פאוול בעצמו "הודה" שרמת הנזילות במערכת ירדה.
בנוסף, את הכספים שיתקבלו מה-MBS שיגיעו לפדיון הפד ישקיע באג"ח ממשלתיות, מה שגם יתמוך בנזילות נוספת וגם יוביל את הפד למצב שבו הוא מחזיק במאזן אג"ח ממשלתיות בלבד. מה שאולי מפתיע יותר זה שפאוול רמז שבשלב הבא הפד יחזור בכלל להרחיב את המאזן בקצב של כ-20 מיליארד דולר לחודש, כדי לאפשר לבסיס המוניטרי לצמוח בקצב הדומה לצמיחת התוצר הנומינלי, מה שמהווה חזרה למדיניות של QE לכל דבר ועניין.
בשורה התחתונה, בהעדר נתונים חדשים שניתן לסמוך עליהם הפד יצטרך להחליט בדצמבר בין להמשיך במסלול הריבית שהתווה בספטמבר שכלל שלוש הפחתות של 25 נ"ב עד סיום 2025 או להמתין עד להתבהרות התמונה. בהינתן המגמות הנוכחיות אנו מעריכים שההסתברות להפחתת ריבית בדצמבר קרובה יותר ל-50% וכי זו תגדל באופן משמעותי רק אם עד אז יתגלו סימנים נוספים לחולשה בשוק האשראי הצרכני.
בישראל חוזרים לפרסם נתונים: פגרת החגים בישראל הביאה איתה גם פגרה בפרסום הנתונים השוטפים. פגרה זו הגיעה דווקא בתקופה בה נחתם ההסכם להחזרת החטופים וסיום המלחמה בעזה אשר הוביל לגל אופטימיות בכל הנוגע לכלכלה הישראלית.
כעת משחוזרים הנתונים להתפרסם ניתן לבחון באופן טוב יותר מה מצבה של הכלכלה עם סיום הלחימה ואיך היא עשויה להיות מושפעת מכך. נתחיל מהמדד החודשי לפעילות המשק (המדד שהחליף את המדד המשולב של בנק ישראל ועדיין מחפש כינוי פשוט יותר) אשר עלה בספטמבר ב-1.8%. מדובר בעלייה חדה והגבוהה ביותר שנרשמה מאז ההתאוששות ממשבר הקורונה בחודשים יולי-ספטמבר 2020.
עם זאת צריך לקחת בחשבון שמדד זה עוד יתעדכן בחודשים הבאים ועדכונים אלו עשויים להיות חדים. לדוגמא ניתן לראות את מדד יולי, אשר המשיך להידחף כלפי מעלה ותוקן ב-0.64 נ"א, וגם כעת פורסמו רק 28 מתוך 30 הרכיבים המרכיבים את המדד. איזה רכיבים טרם פורסמו במדד ספטמבר? כלל המדדים הענפיים, נתונים על ייצוא השירותים, צריכת הבנזין, כמות המועסקים (בניכוי הנעדרים מהעבודה), סך משרות השכיר לישראלים וסך תשלומי השכר. בסך הכל מדובר על 50% מהמדדים שטרם פורסמו, כך שהשינוי עשוי להיות חד.
בנוסף לזה בבנק ישראל טרחו להזכיר כי המדד בצורתו החדשה משקף את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים האחרונים – ובמילים אחרות שההתאוששות בחודש יולי ממבצע "עם כלביא" עדיין מטה את כלל המדד כלפי מעלה. לכן בבנק חישבו את המדד גם על פרק זמן של ארבעה חודשים ולפיו אומדן הצמיחה עמד על 0.2% בלבד, כאשר הממוצע ארוך הטווח עומד על 0.3%.
כל זה מחזק את החשש של בנק ישראל כי למרות שהפעילות הכלכלית בישראל לא נעצרה בזמן המלחמה, ללא תמיכה חיצונית היא לא תצליח להחזיר לעצמה את אובדן הפוטנציאל מהשנתיים האחרונות. דבר זה תומך בהערכתנו, כפי שציינו אתמול, שבנק ישראל יתחיל להפחית את הריבית כבר בהחלטה הקרובה של חודש נובמבר.
מלבד למדד פורסמו גם נתונים ראשוניים בנוגע לשוק העבודה, וניתוח יחס ההיצע לביקוש במקצועות שונים בארץ. שיעור התעסוקה עלה בספטמבר ב-0.3 נ"א ועומד על 60.8% בעוד שיעור האבטלה עלה ב-0.1 נ"א ועומד על 3%. בגזרת ה"נעדרים זמנים מעבודתם" עדיין ניתן לראות את אחוז הנעדרים הגבוה בעקבות שירות מילואים שעלה בספטמבר ל-11.7% (לעומת 5% באוגוסט). שחרור כוחות המילואים עשוי ליצור הקלה בשוק העבודה, בעיקר במקצועות ההיי-טק.
הדבר נתמך בניתוח ההיצע והביקוש, עדכון שיוצא אחת לרבעון בנוגע לרבעון הקודם, כלומר הרבעון השני של 2025. היחס הכללי אומנם נשאר ללא שינוי ומראה שעל כל מבקש עבודה קיימות 1.9 משרות פנויות, למרות עליה 4.6 אלף משרות פנויות בממוצע בחודש (143.2 אלף ברבעון 2 לעומת 138.6 אלף ברבעון 1). עם זאת ניתן לראות שוב את הפער הגדול בין מקצועות בתחומי הניהול וההנדסה, שם קיים עודף היצע, לבין מקצועות בתחום התעשייה והבינוי שסובלים ממחסור בעובדים.
הזינוק ביחס ההיצע לביקוש בתחומי הניהול (עליה ל-3.8 מ-2.2 ברבעון הראשון) נובע מירידה במספר המשרות הפנויות במקצועות אלו, דבר שאנחנו עשויים לראות קורה בהמשך השנה גם במקצועות נוספים כאשר חיילי המילואים יחזרו לעבודה במשרה מלאה.
עוד ב-
עודף ההיצע מביא להפחתת יכולת המיקוח של העובדים בנוגע לשכר, מה שיביא להאטה בעליית השכר הממוצע. מכיוון שהשכר הריאלי גם ככה נשחק בשנה האחרונה, הדבר עשוי להוביל להתקררות נוספת בפעילות המשק, מה שמעודד גם כן את בנק ישראל להתחיל עם הפחתות הריבית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(6):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
4.אל תאיים כל חודש אותו דברחמינאי 11/2025/09הגב לתגובה זו0 0תוריד לא ישאר לך כסף בקופותסגור
-
3.אסור לגעת בריבית (ל"ת)בר 11/2025/05הגב לתגובה זו28 2סגור
-
2.בא להקיאשקר גס כלשהו 11/2025/05הגב לתגובה זו1 1מסייעים לפוליטיקאים מפורסמים ותקשורתסגור
-
1.האינטרסנטים מפמפמים שוב דרישה להורדת ריביתJudge Dredd 11/2025/04הגב לתגובה זו24 1העניין הוא, שנראה שהנגיד פועל בדיוק "לפי הספר". הורדת ריבית מינורית של 0.25% תקטין את בלימת האינפלציה. ההגיון אומר שזה צריך לקרות כאשר האינפלציה תרד באופן יציב אל מתחת לאמצע רצועת האינפלציה שבנק ישראל אמור לתחזק: 1%-3%, כלומר, 2%. אנחנו עוד לא שם ואם מישהו יטרח להסתכל באקסל של ציפיות האינפלציה ויחברן לאינפלציה בשנה האחרונה, יבין שבשנה הקרובה עוד צפויות קפיצות באינפלציה כלפי מעלה. אז לא נראה לי שיקטין את הריבית לפני מרץ 2026 ויותר הגיוני שמהלכי הורדת ריבית יתחילו רק לאחר הבחירות, אחרי הקמת ממשלה חדשה והעברת תקציב מסודרת. רק אז, תהיה וודאות כלשהי במשק, שאולי תאפשר הורדת ריבית.סגור
-
אנרכיסט שלום לךגיל 11/2025/05הגב לתגובה זו1 5הנגיד ושכמותך..עושים דווקא לממשל .. הפעם אם הנגיד לא יוריד את הרבית ייתכן שיבדקו גם את האינטרס שלו להפיל את הממשלהסגור
-
כל דבר נגד הממשלה אם הוא לא מטיב איתהאליהו 11/2025/06הגב לתגובה זו0 0זה כל כך פטאתי כבר שכל הטיעונים שיש לכם זה רק הטיעון שכולם באינטרס להפיל אתכם, ככה זה כשרים ערך כלום ונבנה ורק הערצה למנהיג, מה שהוא לא מצליח לעשות הוא מאשים אחריםסגור
