השוק

הכלכלן הבכיר חושף: "זה התאריך בו הריבית תרד"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, חושף מה הוא צופה בחלטת הריבית של בנק ישראל מחר, וגם: האם 2026 תהיה עוד שנה פנטסטית בשווקים או שהמסיבה מתקרבת לסיומה?
רוי שיינמן | 
אלכס זבז'ינסקי (צילום רועי מזרחי, shutterstock)
לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל מחר, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מציג בשיחה עם ice תחזית ברורה: לא תהיה הורדה מחר, אבל בפברואר כן.
הסיבה לכך קשורה לדבריו לשמרנות של הבנק המרכזי מצד אחד, ולירידה צפויה באינפלציה מתחת ל-2% בחודש הבא מצד שני. כשהאינפלציה תרד, כך טוען זבז'ינסקי, יהיה קשה לבנק המרכזי להסביר מדוע הוא ממשיך להחזיק ריבית גבוהה של 4.25%.
אבל ההחלטה על הריבית היא רק חלק מהתמונה. זבז'ינסקי מזהיר את המשקיעים הישראלים מפני אופטימיות מוגזמת בשווקים - גם המקומיים וגם העולמיים.
למרות שרוב האנליסטים בעולם צופים המשך עליות חזקות ב-2026, הוא ממליץ על זהירות וחשיפה בינונית למניות. כשהשוק בשיא וכולם מושקעים עד אפס מקום, ההיסטוריה מלמדת שהתשואות נוטות להיות מתונות והתנודתיות גבוהה יותר.
בראיון, זבז'ינסקי מתייחס גם לנושאים שמדאיגים אותו במשק הישראלי: הפער העצום בין ההייטק לשאר התעשיות בייצוא, השקל החזק שפוגע ביצואנים, ותיק הנכסים הפיננסיים של הישראלים שהגיע לשיא היסטורי של 333% מהתמ"ג. האם העלייה המהירה בשווי התיקים היא סימן לעושר גדל או דווקא אזהרה שהאוויר נעשה דליל מדי?
למה אתה לא צופה הורדת ריבית מחר?
"בנק ישראל הוא די שמרן, ולכן אחרי ההורדה הקודמת צריך משהו יוצא דופן בשביל עוד הורדה שנייה ברצף, בטח כשהוא דיבר רק על שתי הורדות ב-2026. התפיסה שצריך להוריד ריבית היא במגזר העסקי, בשוק ההון, במגזר הנדל"ן, לא מהצד של בנק ישראל".
למה אתה כן צופה הורדת ריבית בהחלטה הבאה?
"האינפלציה בפברואר תרד מתחת ל-2% כי יוצא מהספירה מדד ינואר 2025 שהיה גבוה במיוחד בגלל המע"מ וכל מיני התייקרויות גדולות נוספות. המדד שנכנס יהיה נמוך יותר. אם התחזית הזו נכונה, יהיה קשה לבנק ישראל להסביר למה הוא לא מוריד ריבית כשהאינפלציה ב-2% או נמוך יותר. אין צורך להחזיק ריבית של 4.25%, לכן לדעתי בפברואר התנאים יתגבשו להורדה".
הפער בייצוא בין ההייטק לשאר המשק מדאיג?
"אני מניח שעיקר הגידול בייצוא בהייטק מגיע ממגזר השבבים, אבל בשאר התעשיות המצב לא כל כך טוב. בתעשייה המעורבת המסורתית יש בכלל ירידה. שער החליפין הוא עניין, ואני מאמין שנשמע הרבה חוסר שביעות רצון לגבי הנושא הזה".
בנק ישראל צריך לפעול בשוק המט"ח?
"זו אפשרות, אבל היסטורית התערבות של בנק ישראל לא שינתה את המגמה, היא רק עיכבה אותה. בכלל יכול להיות שאם הוא יעשה את זה הוא יקבל איתות מהאמריקאים שלא יאהבו שהוא מתערב בשער החליפין לטובתו שלו על חשבונם. למרות שישראל היא טיפה בים במובן הזה, זה עדיין יכול לא למצוא חן בעיני האמריקאים".
תיק הנכסים הפיננסיים של הישראלים בשיא. זה סימן חיובי או דווקא סימן להיות זהירים יותר?
"כמובן שהגידול הוא חדשות טובות. המשך העלייה תלוי בביקושים ועם זאת ככל שהיא ממשיכה החששות מהיפוך מגמה מתגברים. האוויר נהיה דליל יותר ככל שעולים יותר גבוה. נכון להיום זה סוג של מנוע צמיחה".
האנליסטים בעולם צופים המשך עליות בשווקים ב-2026, אתה מסכים?
"כן, אבל אני חושב שצריך להיות זהירים. כן צריך להיות מושקעים במניות אבל לא לרדוף אחרי השוק. כשהשוק בשיא וכולם חשופים למניות במקסימום, זה מצב שהיסטורית דווקא מעיד על תשואות מתונות יותר בהמשך עם יותר תנודתיות. לכן אנחנו ממליצים על חשיפה בינונית למניות".
מעבר לאירועים חיצוניים כמו למשל מלחמה בטאיוואן, יש גורמים פנימיים שיכולים לעצור את גל ההשקעות ב-AI?
"כן, יכולה להיות אכזבה מה-AI, גם בהשקעות וגם ביישומים, שהפירות לא מגיעים מהר או שהם יותר קטנים ממה שחשבו.
אנחנו גם במחזור עסקים מאוחר - שוק העבודה לא מגייס עובדים, ההשקעות מחוץ ל-AI בירידה, שוק הנדל"ן קפוא: אלה סימנים של מחזור עסקים מאוחר וזה גם סיכון. יש הרבה דברים שיכולים לקרות אבל לא בהכרח יקרו, יכול להיות שתהיה עוד שנה פנטסטית.
אבל אם מסתכלים אחורה ובודקים מה קרה במצבים כאלה בעבר, מוצאים שרוב הפעמים השוק דווקא היה יותר מתון ותנודתי. סטטיסטית זה התרחיש הסביר".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה