השוק
עמוס לוזון נגד עופר ינאי: המהלך הדרמטי של איש העסקים
עמוס לוזון מפעיל מנגנון חריג נגד עופר ינאי, במה שיכול להכריע את עתיד השליטה בתחנת הכוח דוראד בשווי של מיליארדי שקלים
מה שהתחיל כעסקה מסודרת הפך לקרב פומבי על אחת מתחנות הכוח החשובות במדינה. עמוס לוזון, מהשחקנים הוותיקים בתשתיות אנרגיה בישראל, מפעיל השבוע את מנגנון הבמב"י (Buy Me or Buy You) - מהלך דרמטי שיכריע מי ימשיך להחזיק בתחנת הכוח דוראד, ומי ייפרד ממנה תמורת סכום שיכול לעלות לכ-600 מיליון שקל ויותר.
הרקע לעימות הזה מתחיל בדצמבר 2024, כאשר עופר ינאי, מייסד ובעלי נופר אנרג'י, הודיע על רכישת השליטה באלומיי קפיטל תמורת 458 מיליון שקל, לפי שווי חברה של מיליארד שקל.
הבעיה הייתה שאלומיי היא שותפה של לוזון בחברה משותפת בשם "אלומיי-לוזון תשתיות אנרגיה", שמחזיקה יחד בכ-34% מתחנת הכוח דוראד. השותפות הזו, כך טוען לוזון, עבדה בצורה חלקה למשך כעשר שנים - עד שינאי נכנס לתמונה.
לוזון טוען שהוא ביקש שנה שלמה מבעלי אלומיי למכור לו את החזקותיהם במחיר של 900 מיליון שקל, ואף הבטיח להתאים את ההצעה לכל מחיר גבוה יותר שיימצא. אבל ההנהלה דאז של אלומיי, בראשות המנכ"ל רני פרידריך, בחרה בינאי.
עכשיו, במקום להמשיך את הוויכוח בחדרים סגורים, לוזון עושה צעד חריג וחד: הוא פונה לפרופ' יצחק סוארי, מומחה בתחום, ומבקש ממנו לשמש כבורר במנגנון ההיפרדות. זהו הסעיף הקבור בהסכם השותפות, שתוכנן בדיוק לסיטואציה כזו - כאשר השותפים לא יכולים עוד לעבוד ביחד.
מנגנון הבמב"י הוא פתרון אלגנטי אך אכזרי לבעיות שותפות: אחד הצדדים מציע מחיר, והשני צריך להחליט - לקנות במחיר הזה או למכור במחיר הזה. אין אפשרות להתמקח, אין מקום לרגשות. מי שמעריך את הנכס יותר - זוכה בו. מי שמפחד מהסיכון - מוכר ויוצא.
אך כאן יש גם גרסה שנייה, אגרסיבית יותר: מכרז מחירים הדרגתי, שבו כל צד מעלה את ההצעה שלו למעלה ולמעלה, עד שאחד מהם מודיע "די, פרשתי". זה כמו מכירה פומבית שבה אתה לא יכול להיות רק צופה - אתה חייב להיות או קונה או מוכר.
הסיפור הזה קריטי למשקיעים מכמה סיבות, והראשונה שבהן היא שתחנת הכוח דוראד היא לא סתם עוד נכס זניח. היא אחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות במדינה, ששווי השוק שלה מוערך כיום בכ-3.5 מיליארד שקל.
הנתח שבו נאבקים לוזון וינאי שווה כיום כ-580 מיליון שקל לכל צד - אבל אם הדברים יתחממו, המחיר עלול לזנק הרבה מעבר לכך.
שנית, העימות הזה משקף את תמונת המצב בשוק האנרגיה הישראלי, שם ענקים נלחמים על כל מגה-וואט ועל כל אחוז של נתח שוק. העסקה של ינאי באלומיי, שלצדה יש עוד תביעות משפטיות מצד חברות מתחרות כמו פריים אנרג'י ורימון, מלמדת ששוק האנרגיה הפך לשדה קרב משפטי ועסקי.
שלישית, מי שמחזיק באגרות החוב של אלומיי - וסך כל האג"ח שלה עומד על מעל 950 מיליון שקל - אמור לשים לב היטב. סערה משפטית שכזו יכולה להשפיע על דירוגי אשראי, על יכולת פירעון, ועל הערכות סיכון. אם מנהלי תיקים מוסדיים יחליטו שהסיכון גבוה מדי, הם עשויים לדרוש פירעון מיידי של האג"ח, מה שיכול לסבך את כולם.
אז האם זו סופה של השותפות? קשה להגיד. אבל דבר אחד ברור: מי שינצח במכרז הזה יצטרך להוציא מהכיס סכום שמתחיל ב-580 מיליון שקל ועלול להגיע לסכום גבוה בהרבה.
עוד ב-
מי שיפסיד - ייצא עם כסף במזומן, אבל בלי נכס אסטרטגי. ובינתיים, הכוח במגרש הזה לא בידי לוזון או ינאי בלבד - הוא גם בידי המשקיעים, בעלי האג"ח, והרגולטורים שצריכים לאשר את העסקה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
