השוק

שער הדולר שוב מתחת ל-3 שקלים: כך גם אתם תרוויחו

השקל בשיא של שלושה עשורים, האופטימיות חוזרת לוול סטריט, והמומחה שמדגיש: "נקודת כניסה נדירה לרכישת דולרים" - כך נראית המציאות של שוק המט"ח בשבועות האחרונים. מה עומד מאחורי הצניחה של הדולר, ואיך אפשר להרוויח ולגדר את ההשקעות הדולריות?

רוי שיינמן | 27/4/2026 9:52

שלושים שנה לא ראינו את הדולר כל כך חלש מול השקל. שער החליפין עומד כיום על כ-2.99 שקלים לדולר, כשהשקל חוצה מחדש את הרף הפסיכולוגי הזה מטה - אחרי שנגע בו לראשונה לפני כמה שבועות, התחזק מעט, וכעת שוב זז כלפי מטה. מי שיש לו חסכונות בדולרים, קרן פנסיה עם חשיפה לחו"ל, או עסק שמייבא סחורה - לכולם יש סיבה טובה לשים לב.

הגורמים להתחזקות השקל הם שילוב של מקומיים ועולמיים. בצד הגיאופוליטי, הפסקת האש עם איראן שיפרה את תמחור הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים. בצד הכלכלי, גיוסי הון של חברות הייטק ישראליות מביאים מט"ח רב לארץ, ולצד זה - הדולר גם נחלש בעולם בכלל.

אחד הכוחות שמשפיעים ביותר על שער הדולר מגיע ממקום שרבים לא מודעים אליו: הגופים המוסדיים - קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות - שמחזיקים חלק גדול מנכסיהם בחו"ל. כשוול סטריט עולה, הנכסים הדולריים שלהם שווים יותר, וכדי לעמוד בכללי ניהול הסיכון הם חייבים לאזן מחדש - ובפועל למכור דולרים. כשהשוק האמריקאי מציג עליות חדות, זרם המכירות הזה מתגבר ומוסיף לחץ על הדולר.

ביום שישי האחרון נעלה וול סטריט בסערה. הנאסד"ק קפץ ב-1.6% וה-S&P 500 עלה ב-0.8%, על רקע דיווחים מעודדים על חידוש השיחות בין ארה"ב לאיראן. כוכבת הערב הייתה אינטל, שהציגה דוחות חזקים עם העלאת תחזית וזינקה בכמעט 24% - העלייה היומית הגדולה בתולדותיה. המתחרה AMD הגיבה בזינוק של 13.9%, קוואלקום קפצה ב-11.1%, ARM זינקה ב-14.8%, ואנבידיה עלתה ב-4.3%.

כשהמוסדיים מוכרים דולרים בהיקפים גדולים בעקבות עליות כאלה בכדי לאזן את החשיפה הדולרית, השקל מתחזק - ובדיוק זה קורה גם השבוע.

בראיון ל-ice לאחרונה, יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, הציג עמדה נחרצת. לדבריו, השוק מתמחר תרחיש אופטימי מדי, ונתוני בנק ישראל עצמו - על יציאת הון מישראל וגירעון מסחרי מתמשך - אינם מצדיקים את הרמות הנוכחיות. "אין שום מקום לשערים האלה", אמר, ואף הזהיר שבקצב הנוכחי ייתכן תרחיש של 2 שקלים לדולר.

ועם זאת, כשנשאל האם לקנות דולרים עכשיו, תשובתו הייתה חד משמעית: "מי שזקוק לדולרים - זו נקודת כניסה מצוינת. גם למי שלא חייב, מדובר בשער כניסה נדיר שצריך לנצל". הוא הוסיף שהוא עצמו ממשיך לצבור דולרים, אך הזהיר: אי אפשר לתזמן את התחתית בצורה מושלמת.

אפשר לנקוט במספר פעולות בכדי להרוויח מהמצב, כשהראשונה היא פשוט לקנות דולרים ישירות. כשמטבע נמצא בשפל של שלושה עשורים, הרבה אנשים חושבים "עכשיו הזמן לקנות בזול" - וזה הגיוני אם מאמינים שהמגמה תתהפך. דולרים בחשבון מט"ח הם נזילים, זמינים לכל מטרה, ויניבו תשואה שקלית כשהשער יתאושש. החיסרון: דולר שיושב בחשבון לא מניב ריבית, וה"תחתית" של היום עשויה להפוך לתחנת ביניים בלבד.

אפשר גם להשקיע במדדי מניות אמריקאיים. שקל חזק שוחק את התשואה של המשקיע הישראלי בחו"ל - אבל כשהדולר כבר בשפל, נוצרת נקודת כניסה אטרקטיבית יחסית: באותה כמות שקלים קונים יותר יחידות של תעודת סל עוקבת מדד. אם המדד יעלה והדולר יתאושש בהמשך - תרוויחו פעמיים. הסיכון: המשך ירידת הדולר יכול למחוק חלק מהרווח, ואתם גם חשופים לתנודות השוק עצמו.

ניתן גם לרכוש אגרות חוב אמריקאיות. מי שרוצה חשיפה דולרית בלי לחץ תנודות מניות יכול לשקול אג"ח ממשלת ארה"ב, עם תשואות של כ-4.3% לעשר שנים וכ-4.9% לשלושים שנה. אג"ח נחשבות ל"מגן" יחסי בתקופות אי ודאות - אם כי אם הפד ייאלץ להעלות ריבית, מחיר האג"ח יירד, והמשך התחזקות השקל ישחק את הרווח השקלי.

אתם יכולים גם לגדר את החשיפה. מי שכבר חשוף לדולר - בתיק השקעות, בנדל"ן בחו"ל, או דרך מוצרים פיננסיים - ולא רוצה להמר לאן הולך השקל, יכול לשקול תעודות סל מגודרות מטבע. הן מאפשרות ליהנות מתשואת המדד הזר בלי לשאת את סיכון שער החליפין. זה עולה קצת יותר בעמלות, אבל עבור מי שחושש מהמשך הירידה - זו אפשרות שיכולה להתאים.

שקל חזק הוא גם מנוע שקט של הקלה כלכלית לצרכן הישראלי. כשמחירי הייבוא יורדים - דלק, חומרי גלם, מוצרי צריכה - יוקר המחיה נרגע, האינפלציה מתמתנת, והלחץ על בנק ישראל להעלות ריבית פוחת. זו רוח גבית לשוק המניות והאג"ח המקומי. חברות ייבוא וקמעונאות נהנות ישירות: מי שרוכש סחורה בדולרים ומוכר בשקלים רואה שיפור מיידי במרווחים.

לעומתן, חברות הייצוא - ובמיוחד חברות התוכנה והטכנולוגיה - נפגעות. הן גובות הכנסות בדולרים אך ממשיכות לשלם משכורות בשקלים, כך שכל דולר שנכנס שווה פחות.