השוק

הכלכלן הבכיר מזהיר: "העולם כבר לא משחק לפי הכללים שהכרנו"

ד"ר אילן גילדין מסביר בראיון מדוע הסדר הכלכלי הגלובלי שהחזיק מעמד במשך שמונה עשורים מתחיל להתערער, למה היתרון של מהפכת ה-AI שייך בכלל למדינות המייצרות אנרגיה זולה, ומדוע ישראל חייבת להפסיק להסתמך על בעלת ברית אחת ויחידה

מערכת ice | 14/6/2026 12:23 עקבו אחרינו בגוגל

האם הדולר האמריקאי מתחיל לאבד בסתר ממעמדו ההיסטורי? האם ארצות הברית עדיין מסוגלת להבטיח בבלעדיות את הסדר הכלכלי שעליו נשענה המערכת הבינלאומית מאז תום מלחמת העולם השנייה? והאם מדינת ישראל מסתכנת באופן דרמטי בכך שהוא נשענת כמעט לחלוטין על בעלת ברית אסטרטגית אחת?

אלו הן רק חלק מהשאלות הנוקבות שעולות בפרק החדש של הפודקאסט "הינשוף", בהנחיית היזם ומשקיע ההון סיכון לירון רוז. בפרק הנוכחי אירח רוז את ד"ר אילן גילדין, לשעבר הכלכלן הראשי המוערך של רשות ניירות ערך וכיום מנהל קרן גידור חדשה ומסקרנת לשווקים מתעוררים ב"קארני פמילי אופיס".

לדברי ד"ר גילדין, הטלטלות שאנו חווים בשווקים הבינלאומיים אינן מייצגות עוד משבר מחזורי חולף, אלא מעידות על כך שהעולם נמצא בעיצומו של שינוי מבני והיסטורי עמוק. כל ההנחות המקובלות שעמדו בבסיס הסדר העולמי הולכות ומתערערות בקצב מהיר. לטענתו, לראשונה מזה שמונים שנה, מדינות רבות ברחבי הגלובוס מתחילות להטיל ספק ולשאול בקול רם האם נכון להמשיך ולהסתמך על אותם כללי משחק ותיקים שעיצבו את הכלכלה הגלובלית.

אחת התובנות המרכזיות שמציג ד"ר גילדין בראיון נוגעת למהלך הדרמטי של הקפאת הנכסים והרזרבות הרוסיות על ידי המערב בעקבות המלחמה באוקראינה. המהלך הזה, לדבריו, היווה נקודת מפנה פסיכולוגית ופוליטית אדירה עבור כלכלות רבות בעולם:

"אם עשו את זה לרוסים, כל מדינה שואלת את עצמה מה המשמעות מבחינתי. יותר ויותר מדינות בוחנות כעת ברצינות כיצד לצמצם באופן אקטיבי את התלות שלהן במערכת הפיננסית הקיימת. לכן, השאלה הגדולה של העתיד כבר אינה רק מי תהיה המעצמה הבאה שתחליף את המנהיגה הנוכחית, אלא עד כמה בכלל ניתן להמשיך ולסמוך על כללי המשחק הפיננסיים שהיו מקובלים פה במשך עשרות שנים."

הערכה חריגה ופסימית נוספת שמציג ד"ר גילדין בשיחה נוגעת לעתיד נתיבי השיט והסחר הימי הגלובלי, בדגש על המתרחש במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי. לדבריו, גם אם אוניות מסחר ממשיכות לנוע פיזית בנתיבים אלו, המציאות הכלכלית מאחורי הקלעים השתנתה ללא היכר והעלייה הדרמטית ברמת הסיכון הביטחוני כבר משנה לחלוטין את שיקולי העלות של חברות ומדינות ריבוניות.

להערכתו של גילדין, ככל שמחירי הביטוח על הובלה ימית ימשיכו לטפס, העולם יאיץ באופן בלתי נמנע את המעבר לנתיבי סחר יבשתיים חלופיים. מדובר במהירות שינוי שעשויה להעניק יתרון אסטרטגי עצום לכלכלת סין, שהשקיעה במשך שנים ארוכות טריליוני דולרים בבניית תשתיות יבשתיות במסגרת פרויקט הענק שלה, "דרך המשי החדשה".

בהמשך הראיון, מציג ד"ר גילדין זווית מקורית על המרוץ הטכנולוגי העולמי. לשיטתו, הקרב הגדול על המאה ה-21 כבר מזמן לא מתנהל אך ורק על פיתוח שבבים מתקדמים או הפגנת כוח צבאי מתוחכם בשטח:

"יכולת ייצור החשמל בסין נמוכה בעלות של פי שניים עד פי שלושה מזו שבארה"ב. בעידן הנוכחי של פריצת הבינה המלאכותית, היתרון האסטרטגי האמיתי יעבור בסופו של דבר למדינות שיוכלו לייצר כמויות אדירות של אנרגיה זולה, להקים מרכזי נתונים עצומים ולהרחיב במהירות את תשתיות החשמל שלהן. מאחורי מהפכת ה-AI הגדולה מסתתרת למעשה מהפכת אנרגיה קריטית."

בסופו של דבר, ד"ר גילדין מפנה את הזרקור ישירות אל מקבלי ההחלטות בירושלים וטוען כי מדינת ישראל חייבת להתאים את עצמה במהירות האפשרית למציאות הרב-קוטבית החדשה שנוצרת מול עינינו. לדבריו, המדיניות הנוכחית של הישענות מוחלטת על ארצות הברית בלבד טומנת בחובה סיכונים ארוכי טווח.

עוד ב-

משרד הכלכלה מציע מענקים של 450 מיליון שקל: כך תגישו בקשה

לכתבה המלאה

הוא מדגיש כי ישראל נדרשת לפעול בחוכמה ובאופן אקטיבי כדי לפתח, לטפח ולהעמיק קשרים כלכליים ומדיניים ענפים במקומות נוספים בעולם, דוגמת מדינות אמריקה הלטינית ודרום-מזרח אסיה. הציפייה שמדינה מסוימת תהיה באופן אוטומטי חברה של ישראל רק משום שהיא מקורבת לארצות הברית כבר אינה מחזיקה מים במציאות הנוכחית, וגיוון השותפויות הפך מצורך משני – לצורך אסטרטגי קיומי וחיוני עבור חוסנה של המדינה.