השוק

המשקיעים הזרים מסתערים על בנק לאומי: גיוס ענק של מיליארד דולר

הבנק השלים גיוס חוב בשתי סדרות אג"ח דולריות, לשלוש ולשבע שנים. הביקושים שהיו גדולים מהצפוי - פי 2.4 מהסכום שגויס בפועל - מעידים על תיאבון גבוה של זרים לחוב של הבנקים הישראלים
חנן פרידמן מנכ (צילום אורן דאי, shutterstock)
בנק לאומי ממשיך להיות יעד אטרקטיבי עבור המשקיעים הזרים: הבנק דיווח כי השלים גיוס של מיליארד דולר משתי סדרות אג"ח בכירות (senior), שהוצעו למשקיעים מוסדיים בישראל ובחו"ל.
ההיענות הייתה גדולה: לפי הבנק, הביקושים הסתכמו ב-2.4 מיליארד דולר, כלומר פי 2.4 מהסכום שגויס בפועל - אינדיקציה לכך שמשקיעים זרים עדיין רואים בחוב של הבנקים הישראלים השקעה אטרקטיבית.
הגיוס בוצע בשתי סדרות. הראשונה, לשלוש שנים, תיפרע בתשלום אחד ב-29 ביוני 2029 ותישא ריבית שנתית קבועה של 5.343%. השנייה, לשבע שנים, תיפרע ב-29 ביוני 2033 ותישא ריבית של 5.642%.
לאן הולך הכסף? בבנק מצביעים על שלושה יעדים מרכזיים: תמיכה בצמיחה העסקית של הקבוצה, ניהול חשיפת המט"ח שלה, ומטרות תאגידיות כלליות. במילים פשוטות - דלק לפעילות האשראי וההלוואות שהבנק מעמיד למשקי בית ולעסקים, לצד גמישות גדולה יותר בניהול הנכסים וההתחייבויות במטבע זר.
רק לפני מספר שבועות גייס לאומי מיליארד דולר נוספים באמצעות אג"ח קוקו (CoCo) - מכשיר חוב שמחזק את בסיס ההון של הבנק - גם הוא משורה של גופים מוסדיים. כך, בתוך פרק זמן קצר, הזרימו המשקיעים כ-2 מיליארד דולר לקופתו.
מאחורי התזמון עומד שיקול ברור. בחודשים האחרונים נהנה הבנק מדולר חלש ומחלון הזדמנויות נוח יחסית לגיוס חוב בחו"ל, כשהתיאבון של משקיעים בינלאומיים לחשיפה לישראל גאה דווקא על רקע הירידה בסיכון הגיאופוליטי.
העובדה שההנפקה זכתה לביקושי יתר משמעותיים, בעיצומה של תקופה שבה השקל מתחיל לשנות כיוון והדולר מטפס שוב לעבר 3 שקלים, מחזקת את התמונה: השוק הבינלאומי עדיין מרגיש בנוח עם הסיכון הישראלי, ומוכן לתמחר אותו בריביות שלא רחוקות מאלה של תאגידים מקבילים בעולם.
לאומי הוא הבנק הגדול בישראל, ומניותיו מוחזקות כמעט בכל תיק פנסיה, קרן השתלמות וקופת גמל בישראל. גיוס חוב זול יחסית ובהיקף גדול מאפשר לבנק להמשיך להרחיב את פעילותו, מה שתומך ברווחיות ובחלוקת הדיבידנדים שמזרימה כסף בחזרה לחוסכים ולמשקיעים.
מעבר לכך, נכונות של זרים להלוות לבנק ישראלי מיליארד דולר לשבע שנים היא הבעת אמון לא רק בלאומי, אלא במערכת הבנקאית ובכלכלה הישראלית כולה. השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא עד מתי יישאר חלון הגיוס הזה פתוח לרווחה, אם השקל אכן ייחלש והריבית הדולרית תמשיך לטפס.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה