השוק

שער הדולר מזנק לכיוון 3 שקלים: אלו הסיבות ומה שיקרה בהמשך

תוך שבועות בודדים השתנה הסיפור לחלוטין: הפסקת האש שנתפסת בשוק כחדשות מעורבות, חשש מהעלאות ריבית בארה"ב לצד הורדות ריבית בישראל, ורכישות דולרים של בנק ישראל - כולם פועלים באותו כיוון. האם שער הדולר ימשיך לעלות?

רוי שיינמן | 23/6/2026 10:01 עקבו אחרינו בגוגל

מי שהתרגל בחודשים האחרונים לראות דולר מתחת ל-3 שקלים - שאפילו נגע ב-2.8 - צריך להסתגל מחדש. הדולר עולה הבוקר ב-1.1%% ונסחר קרוב ל-3 שקלים, והאירו עומד על כ-3.42 שקל.

יש מספר סיבות להיחלשות האחרונה של השקל אחרי תקופה ארוכה של התחזקות.

הרגיעה הגיאופוליטית שתדלקה את עוצמת השקל בחודשים האחרונים - בעיקר הציפייה להסכם עם איראן - כבר לא פועלת באותה עוצמה. הפסקת האש מתפרשת בשוק בצורה מורכבת: המצב בלבנון, שנותר רחוק מהסדר סופי ויציב, מחזיר לשולחן שאלות לגבי יציבות האזור.

פרמיית הסיכון על ישראל, שצנחה בחדות, מפסיקה לרדת ואף מציגה עלייה מסוימת. הבורסה בתל אביב משקפת זאת בירידות, וגם הביקוש לשקל בקרב משקיעים זרים נחלש בהתאם.

מנגד, ירידות בוול סטריט - הנאסד"ק איבד אמש 1.3% וה-S&P 500 נסוג ב-0.4% - מוסיפות לחץ ישיר על השקל. המנגנון הוא ידוע: כשהשווקים בניו יורק יורדים, הגופים המוסדיים הישראליים - קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות - צריכים לרכוש דולרים כדי לשמור על החשיפה הרצויה לדולר. כשעשרות מיליארדי שקלים זזים בכיוון הזה, הדולר מתחזק.

בנוסף, נתוני בנק ישראל שפורסמו לאחרונה חשפו פרק שהשוק חשד בו אך לא ידע בוודאות: במאי רכש הבנק המרכזי 801 מיליון דולר - ההתערבות הראשונה מאז 2022. המטרה המוצהרת הייתה שמירה על תפקוד תקין של השוק. המטרה האמיתית הייתה ברורה לכל - לבלום את צניחת הדולר לאזור 2.8 שקלים שנגע בו לרגע קצר בשיא. מאז נחלש השקל בכ-4.5%.

כעת מסתובעות בשוק שמועות כי בנק ישראל המשיך לרכוש דולרים גם ביוני. אם זה אכן כך, מדובר בשינוי מדיניות משמעותי - מבנק שטען ש"כוחות שוק" הם לגיטימיים, לבנק שמוכן לנקוט פעולה ממשית ורציפה כדי לייצב את שער החליפין.

גורם נוסף ועוצמתי שמשנה את כיוון הכוחות הוא פערי הריבית - ואלו עומדים להתהפך לטובת הדולר.

עד לא מזמן, ריבית בנק ישראל הייתה גבוהה מזו שבארה"ב - מה שהפך את השקל לאטרקטיבי יחסית בעיני משקיעים שמחפשים תשואה בסיכון נמוך, כלומר אג"ח ממשלת ישראל. עכשיו המצב מתהפך: בנק אוף אמריקה עדכן את תחזיתו וצופה כעת שלוש העלאות ריבית של הפד השנה, בסך כולל של 0.75%, על רקע אינפלציה שמסרבת להתמתן. בד בבד, בנק ישראל כבר הוריד ריבית להחלטה האחרונה ל-3.75%, ובשוק מעריכים שהוא עשוי להוריד שוב ביולי.

המשמעות: הפער בין הריביות - שהיה לטובת ישראל - עשוי בקרוב להתהפך לטובת ארה"ב. כשפיקדון בדולרים מניב יותר מפיקדון בשקלים, כוח הכבידה שמושך הון לשקל נחלש, ואטרקטיביות הדולר גוברת.

כך נוצר מצב בו הגורמים שתרמו להתחזקות השקל - היחלשות הדולר בעולם, הירידה החדה בסיכון הגיאופוליטי, וזרימת הון גדולה לבורסה - שינו כיוון. בנוסף, ירידת מחירי האנרגיה מקטינה לחצים אינפלציוניים, מה שמגביל את הפוטנציאל להיחלשות ממושכת של השקל.

גם רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזחרי טפחות, התייחס לשער הדולר: "בשבוע האחרון רשם הדולר התאוששות של 1.5% כנגד האירו ו-1.4% כנגד הליש"ט ולעומת זאת כנגד השקל רשם הנגד התחזקות גבוהה יותר של 2.7%. לכן, מדובר כאן בסיפור כפול.

הדולר מתחזק בעולם על רקע הערכות גוברות שהריבית בארצות הברית תעלה בין 1/4 ל-1/4 אחוז עד סוף השנה. השקל נחלש כעת מול הדולר והאירו על רקע הפרשנות המסויגת שניתנת להשלכות ההסכמות בין ארה"ב לאיראן על ישראל. לכך יש להוסיף את ירידת שוקי המניות בארה"ב (מדד Nasdaq איבד 2.1% בשבוע האחרון ו-1.3% אתמול) כאשר השקל נוטה להיחלש מול הדולר בתקופות כאלו", כותב מנחם.

"מדובר בהמשך לשינוי הכיוון בעקבות התבטאות הנגיד בכנס כלכלי והודעת בנק ישראל על רכישה נקודתית של מט"ח במהלך חודש מאי. לא מן הנמנע כי מהלך דומה ננקט גם החודש. כמו כן, צריך לזכור כי לאחר שהשקל כבר נגע ברף של 2.8 כנגד הדולר, היחלשותו הנוכחית היא מנקודת פתיחה חזקה יחסית. הקרבה לרף ה-3 עשויה לגרום שוב לסוחרים לשקול מה הלאה ואולי תהייה השתהות סביבו", מוסיף מנחם.

"שני הגורמים הללו - ההקשר הגאו-פוליטי וצעדי בנק ישראל) עשויים להמשיך לפעול בטווח הקצר ולגרום לפיחות נוסף בשער השקל, אם כי אי הוודאות סביבו תוסיף להיות גבוהה. סיבה נוספת לתנודתיות הקרובה - התקרבות ל-6/7, תאריך הכרזת הריבית הבאה של בנק ישראל וחשוב לא פחות - תחזית כלכלית חדשה שיפרסם, לרבות על תוואי הריבית. לקראת מועד זה - התכונה גדלה באופן טיפוסי", מסכם מנחם.

עוד ב-

הכלכלן הבכיר: "המשק לא צריך הורדת ריבית - אבל זה מה שיקרה ב-6.7"

לכתבה המלאה

השאלה הפתוחה היא האם 3 שקלים יהפכו להיות נקודת האיזון החדשה, או שמדובר בתיקון זמני לפני שכוחות נוספים - ייצוא ביטחוני שוברי שיאים, השקעות זרות בהייטק, ועודפים בחשבון השוטף - יחזירו את הלחץ לכיוון השקל החזק.