השוק

רעידת אדמה: סם אלטמן נותן לטראמפ מתנה של 40 מיליארד דולר

דיווח דרמטי בארה"ב חושף שסם אלטמן מוכן להעביר לממשל האמריקאי 5% מ-OpenAI בחינם, ממש לפני ההנפקה. מתנה נדיבה או דמי חסות? ומה זה אומר על מי שבאמת שולט בעתיד ה-AI?

רוי שיינמן | 2/7/2026 9:37 עקבו אחרינו בגוגל

דונאלד טראמפ, סם אלטמן (צילום shutterstock)

חברת הבינה המלאכותית המובילה בעולם מוכנה, כך מסתמן, לתת לממשלת ארה"ב נתח משמעותי מעצמה. ובלי לקבל אפילו דולר בתמורה.

לפי דיווח של הפייננשל טיימס, OpenAI מנהלת מגעים על העברת 5% ממניות החברה לידי הממשל האמריקאי. במספרים יבשים מדובר בסכום מסחרר: החברה מוערכת כיום ביותר מ-850 מיליארד דולר, כך שאחזקה כזו שווה מעל 40 מיליארד דולר. למעשה, OpenAI הציעה שגם חברות AI אמריקאיות אחרות יעבירו אחזקות דומות למדינה.

אז למה שחברה תוותר מרצונה על נתח כזה עצום? כאן הסיפור הופך למעניין באמת.

הרעיון, שסם אלטמן העלה לראשונה מול הממשל עוד ב-2025, נשען על מודל מוכר: קרן העושר של אלסקה. שם, ההכנסות מנפט מוזרמות לקרן ציבורית שמחלקת דיבידנד שנתי לכל תושב, בסגנון מעט דומה למקומות אחרים בעולם כמו למשל נורווגיה.

אלטמן מדבר על "קרן עושר ציבורית" דומה, שתאפשר לאזרחים אמריקאים ליהנות מהרווחים האדירים הצפויים ממהפכת ה-AI, במקום שכל הערך יזרום לכיסים של קומץ חברות וקרנות הון סיכון.

הרקע לכל זה הוא לחץ פוליטי גובר. יש חשש אמיתי, משני צדי המפה הפוליטית, שהאמריקאי הממוצע ישלם את המחיר של מהפכת ה-AI (באובדן משרות, למשל) בלי לראות סנט מהרווחים.

לא במקרה אלטמן שוחח בשבועות האחרונים לא רק עם טראמפ, מזכיר המסחר הווארד לוטניק ושר האוצר סקוט בסנט, אלא גם עם הסנאטור הסוציאליסט ברני סנדרס.

וכאן חשוב לחבר את הנקודות. ההצעה הנדיבה לכאורה הזו לא מגיעה משום מקום, אלא מתוך מערכת יחסים מתוחה בין תעשיית ה-AI לממשל. רק לפני שבוע, OpenAI נאלצה לדחות את ההשקה המלאה של המודל GPT-5.6 לבקשת הממשל האמריקאי.

ולמי ששכח, כדאי שיזכר במה שעבר על המתחרה הישירה, אנתרופיק. יצרנית קלוד ספגה חסימה מוחלטת על המודלים המתקדמים שלה, Fable 5 ו-Mythos 5, כשהממשל אסר את השימוש בהם בטענה של ביטחון לאומי.

אחת הטענות שעלו אז הייתה שהחסימה נבעה פחות מחשש אבטחתי אמיתי ויותר מרצון להעניש את החברה על ביקורת פומבית שמתחו בכיריה על הממשל. המגבלות על אנתרופיק, אגב, הוסרו רק השבוע.

התמונה שמצטיירת היא של ממשל שמשתמש בכל הכלים שברשותו, אישורי ייצוא, גישה מוקדמת למודלים ולחצים רגולטוריים, כדי לעצב את התעשייה החשובה ביותר של העשור. וההצעה של אלטמן היא אולי הדרך של OpenAI לקנות שקט תעשייתי לפני הרגע הגדול - ההנפקה המתוכננת בוול סטריט.

מה שהופך את הסיפור לדרמטי במיוחד הוא שזו לא תופעה חד פעמית. תחת טראמפ, ארה"ב הפכה בהדרגה לבעלת מניות פעילה בחברות החשובות במדינה. הממשל כבר מחזיק באחזקה של כ-10% בענקית השבבים אינטל, נכנס כמשקיע ב-IBM, ורכש נתחים בחברות בתחום הקוונטים והמינרלים הקריטיים. בפברואר אף חתם טראמפ על צו להקמת קרן עושר ריבונית אמריקאית.

גם אם כל זה נשמע רחוק, הוא נוגע ישירות לחיסכון של לא מעט ישראלים. OpenAI ואנתרופיק שתיהן הגישו תשקיף חסוי להנפקה, ושתי ההנפקות האלה כבר מסומנות כמקור מרכזי לתנודתיות בשוקי הטכנולוגיה. אלה בדיוק השווקים שאליהם חשופים תיקי הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלכם.

כשמדינה נכנסת כשותפה בחברה, המשוואה משתנה. מצד אחד, גיבוי ממשלתי יכול לייצב חברה ולהעניק לה יתרון. מצד שני, בעל מניות פוליטי עלול לקבל החלטות שמשרתות אינטרסים לאומיים ולא בהכרח את שורת הרווח.