השוק

קונספירציה או ביטחון לאומי? הקרב הפוליטי שמאיים על הנפקת הענק

ביום שישי קיבלה אנתרופיק הוראה לחסום את המודל המתקדם Fable מפני כל מי שאינו אזרח אמריקאי, מטעמי ביטחון לאומי. אבל מתחת לפני השטח מסתמן סיפור אחר לגמרי: מאבק עוצמה על מהפכת ה-AI, בדיוק רגע לפני שתי הנפקות הענק. אז מה באמת מסתתר מאחורי החסימה?

רוי שיינמן | 14/6/2026 8:51 עקבו אחרינו בגוגל

ביום שישי בערב, בשעה 5:21 לפי שעון החוף המזרחי של ארה"ב, קיבלה חברת אנתרופיק הוראה רשמית מהממשל האמריקאי: לנתק באופן מיידי את הגישה למודלים החדשים והחזקים שלה, Fable 5 ו-Mythos 5, מכל מי שאינו אזרח אמריקאי. ההוראה כללה אפילו עובדים זרים של החברה עצמה, בין שהם נמצאים בתוך ארה"ב ובין שמחוצה לה.

אנתרופיק, המפתחת את מודל הבינה המלאכותית קלוד, נענתה מיד. כדי להבטיח עמידה בדרישה היא ניתקה את שני המודלים לכלל לקוחותיה בעולם, כולל האמריקאים שבהם. שאר המודלים של החברה, היא הדגישה, ממשיכים לפעול כרגיל.

מה שהופך את המהלך לדרמטי ותקדימי הוא שמדובר במודל שכבר היה זמין לציבור הרחב. רק כמה ימים קודם, ב-9 ביוני, חשפה אנתרופיק את Fable 5 ו-Mythos 5 בתרועה גדולה והציגה אותם כמתקדמים ביותר שלה אי פעם.

למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה שהחברה שחררה לציבור מודל בעוצמה כזו, אחרי שהוסיפה לו מנגנוני הגנה שחוסמים תשובות בתחומים רגישים. כעת, ימים ספורים בלבד לאחר מכן, הממשל סוגר את השאלטר.

הטענה הרשמית מדברת על "ביטחון לאומי", אך הממשל לא פירט מהו החשש המדויק. לפי אנתרופיק, ההערכה היא שגורמים בממשל נחשפו לשיטה לעקוף את מנגנוני ההגנה של Fable 5.

החברה טוענת שבחנה הדגמה של השיטה ומצאה שמדובר בכמה פרצות קטנות ומוכרות מראש, כאלה שגם מודלים אחרים הזמינים לציבור מסוגלים לאתר ללא כל עקיפה. מנגד, מכון הבטיחות לבינה מלאכותית של בריטניה דיווח כי בבדיקותיו המודל הצליח לחדור הגנות ומערכות ב-73% מהמקרים, נתון שממחיש עד כמה יכולות הסייבר שלו נחשבות לקפיצת מדרגה.

אנתרופיק התנצלה בפני לקוחותיה, אך בטון ההודעה ניכר היה שהיא לא מרוצה. לעמדתה, לממשל אכן צריכה להיות סמכות לחסום שימושים מסוכנים, אבל רק במסגרת הליך שקוף, הוגן וברור שמבוסס על עובדות טכניות. את ההחלטה הזו, היא טוענת, קשה לתאר כך.

וכאן מתחיל הסיפור המעניין באמת: בחודשים האחרונים מצאה את עצמה החברה שוב ושוב בעימות חזיתי עם ממשל טראמפ. הנשיא עצמו מתח עליה ביקורת פומבית, ומשרד ההגנה האמריקאי הכריז עליה כ"סיכון לשרשרת האספקה", הגדרה שנשמרה היסטורית למדינות אויב, ושאנתרופיק היא החברה האמריקאית הראשונה שספגה אותה. בתגובה הגישה אנתרופיק תביעה נגד הממשל, שעדיין מתנהלת.

על הרקע הזה צצות ההערכות שמעוררות אי נוחות. יש הסבורים שסם אלטמן והצוות של OpenAI, היריבה הישירה של אנתרופיק, מקורבים הרבה יותר לממשל האמריקאי.

מכאן קצרה הדרך לשאלה: האם החסימה נועדה, ולו בחלקה, לפגוע דווקא במודל החזק והיקר ביותר של אנתרופיק, וכך לפגוע בתוצאותיה העסקיות בדיוק ברגע הרגיש שלפני הנפקה?

חשוב להבהיר חד משמעית: אין שום הוכחה רשמית לקשר כזה, ומדובר בהשערות בלבד. הטענה הרשמית היא ביטחונית, ואין ראיה שמפריכה אותה. אבל בעולם שבו מהפכת ה-AI נפגשת עם פוליטיקה, כסף ועוצמה, קשה להתעלם מהתזמון.

והתזמון אכן קריטי. אנתרופיק הגישה לאחרונה תשקיף חסוי ל-SEC לקראת הנפקה בשווי שמתקרב לטריליון דולר. גם OpenAI עשתה צעד דומה, ומכוונת להנפקה בספטמבר בשווי של מאות מיליארדי דולרים. שתי יריבות מרות צועדות לבורסה כמעט בו זמנית, וכל פגיעה בביצועים או בתדמית של אחת מהן ערב ההנפקה עשויה להיות שווה מיליארדים.

ולמה זה נוגע גם לכיס שלכם? ההנפקות הצפויות של אנתרופיק ו-OpenAI כבר מסומנות כאחת הסיבות לתנודתיות בשוקי הטכנולוגיה, שאליהם חשופים תיקי הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל של רוב הישראלים.

עוד ב-

סם אלטמן מטלטל את השוק: OpenAI בצעד ראשון להנפקה

לכתבה המלאה

אחת המשקיעות באנתרופיק היא אפילו חברת הביטוח הישראלית מגדל, שכבר רשמה רווח מרשים על השקעתה. כשרגולציה, פוליטיקה ועסקים מתערבבים בסכומים כאלה, הגלים מגיעים גם לחיסכון שלכם, גם אם לא תקנו אפילו מניה אחת של אנתרופיק.