השוק
הצעה של 40 מיליון לחברה שקרסה: אבל רובה בסימן שאלה
שני אנשי עסקים מציעים לרכוש את שרידיה של חברת האשראי שקרסה ולעצור את פירוקה, בתמורה שיכולה להגיע לכ-40 מיליון שקל. אבל רוב הסכום בכלל לא מובטח. אז כמה באמת שווה ההצעה, למה שמישהו ירצה לקנות את החברה ומה יעלה בגורלם של בעלי האג"ח?
חברת האשראי החוץ בנקאי בול מסחר והשקעות, שקרסה ב-2023 ומחקה כמעט את כל ערכה, שוב במרכז הבמה. שני אנשי עסקים, יוסי קצנלבוגן והעורך דין והכלכלן יעקב לוי, הגישו הצעה לרכישת השליטה בחברה ולעצירת הליך חדלות הפירעון שכבר החל להתגלגל.
על פניו ההצעה מעניינת: תמורה כוללת של עד כ-40 מיליון שקל. אבל כשמפרקים את המספר, מגלים שהחלק המובטח בו קטן בהרבה, ושרוב ההבטחה נשענת על גבייה שספק אם תתממש.
ההצעה בנויה מארבעה רכיבים. הראשון הוא תשלום מזומן מיידי של 10 מיליון שקל למחזיקי האג"ח. השני, הזרמה של 2 מיליון שקל לקופת החברה. השלישי, הקצאת 15% ממניות החברה לנושים.
והרכיב הרביעי, שהוא גם הגדול ביותר על הנייר, הוא מנגנון השתתפות בגביית תיק האשראי הקיים - עד לתקרה מצטברת של 30 מיליון שקל.
חברו את המספרים ותקבלו אפילו קצת יותר מ-40 מיליון שקל. אבל שימו לב לחלוקה: החלק המזומן והוודאי הוא כ-12 מיליון שקל בלבד. כל השאר, כשלושה רבעים מהעסקה, תלוי ברכיב אחד ובעייתי במיוחד.
תיק האשראי של בול עומד ברוטו על כ-129 מיליון שקל, ותאורטית יש מה לגבות. הבעיה היא באיכות התיק הזה. עוד בנתוני 2024, מתוך תיק לקוחות של כ-194 מיליון שקל, כ-174 מיליון - כמעט 90 אחוז - סווגו כחובות פגומים.
אלה לא חובות שממתינים בשקט לגבייה, אלא הלוואות שהחברה עצמה כבר הכירה בהן כספק לגבייה או כאבודות, מה שאילץ אותה להפריש עשרות מיליוני שקלים מהונה העצמי ולסיים את 2023 בהפסד של 78 מיליון שקל.
מאז המצב לא השתפר. בול חדלה מלהעמיד אשראי חדש, הבנקים סגרו לה את מסגרות האשראי, והיא הפכה למעשה לחברת מעטפת עם הון עצמי שלילי. אם הגבייה בפועל תניב חלק קטן מהתקרה, התמורה הריאלית לנושים תיאורטית יכולה להתקרב יותר לרצפת ה-12 מיליון, לא לתקרת ה-40.
שאלה נוספת שנשאלת היא למה שמישהו בכלל יהיה מעוניין לרכוש חברה במצב הזה? מי שרוכש את בול מקבל שני נכסים ששווים כסף בפני עצמם, גם כשהחברה עצמה ריקה. הראשון הוא שלד בורסאי: חברה ציבורית קיימת שנסחרת בתל אביב. כניסה לבורסה דרך רכישת שלד חוסכת את המסלול הארוך, היקר והלא ודאי של הנפקה רגילה, ומאפשרת בעתיד למזג פעילות חדשה.
השני הוא רישיון אשראי חוץ בנקאי בתוקף, שקבלתו מחדש מרשות שוק ההון היא תהליך ממושך ולא מובן מאליו.
במילים אחרות, ההשקעה הראשונית הנמוכה יחסית - כ-12 מיליון שקל במזומן - עשויה להיתפס אצל הרוכשים כמחיר סביר עבור שלד בורסאי ורישיון פעיל, ולאו דווקא עבור החובות. זו זווית שכדאי לנושים להחזיק מול העיניים: ייתכן שהערך האמיתי של מה שנשאר מבול מסחר הוא פשוט גבוה יותר גם מהתרחיש האופטימי של ההצעה, כשזה תלוי בעיקר באם ואיזה פעילות תמוזג לחברה בעתיד.
ונדבך נוסף שכדאי להכיר: קצנלבוגן הוא לא רק האיש שמאחורי ההצעה, אלא גם בעל עניין בחברה. ב-24 ביוני 2026, ימים ספורים אחרי הגשת ההצעה, הוא רכש בבורסה 844,178 מניות של בול והפך למחזיק 6.1% מהחברה.
השער שבו בוצעה הרכישה היה 3.98 אגורות למניה, כך שכל העמדה הזו עלתה לו כ-33.6 אלף שקל בלבד.
עוד ב-
מחזיקי האג"ח של בול הם ברובם גופים מוסדיים, שמנהלים בין היתר את הפנסיה והחיסכון של הציבור. עבורם השאלה אינה אם 40 מיליון שקל עדיפים על פירוק, אלא מה שווי המימוש הריאלי בכל מסלול - כולל האפשרות למכור את הרישיון ואת השלד בנפרד בהליך הפירוק. וכל עוד רוב ההצעה נשען על גביית חוב שרובו אבוד, הפער בין הכותרת למציאות הוא בדיוק מה שראוי לבדוק לעומק.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
