השוק

השכר הממוצע בישראל צולל: כמה כסף הפסדתם החודש?

בית ההשקעות פסגות מנתח: אחרי הזינוק הדרמטי שנרשם במרץ, נתוני השכר הממוצע באפריל חושפים תיקון חד כלפי מטה. מי נפגע יותר מכולם, היכן נרשמה ירידה של 10% ומה קורה בהייטק?

מערכת ice | 7/7/2026 7:03 עקבו אחרינו בגוגל

כלכלני פסגות בית השקעות ערכו סקירה כלכלית שבועית במרכזה התייחסו לנתוני התעסוקה בארה"ב, השכר הממוצע בישראל וההתאוששות של הצרכן הפרטי.

"לא כל יום מדינה חוגגת יום הולדת 250 ולכן נתחיל עם דו"ח התעסוקה של חודש יוני בארה"ב. על פניו, המספרים בדו"ח אכן מאכזבים. ראשית, המשק האמריקאי הוסיף רק 57 אלף משרות, כמחצית מהקונצנזוס שעמד על 113 אלף. שנית, העדכונים לחודשים הקודמים היו חדים כלפי מטה, כאשר אפריל עודכן ב-31 אלף משרות ומאי ב-43 אלף משרות.

כתוצאה מכך גם הממוצע הנע התלת חודשי של תוספת המשרות התמתן ל-111 אלף, לעומת 188 אלף בפרסום הקודם. שלישית, ברמה הסקטוריאלית, הפגיעה המרכזית הגיעה מענף הפנאי והאירוח, שאיבד 61 אלף משרות, דווקא בחודש שבו רבים ציפו שגביע העולם יתמוך בגיוסים רחבים בו. בנוסף, הענפים שממשיכים להוביל את מגמת הגיוסים הם ענף החינוך וענף הבריאות שאינם מתואמים עם המחזור הכלכלי עם תוספת משותפת של 69 אלף משרות.

בצד המעט חיובי יותר, ענף השירותים המקצועיים והעסקיים הוסיף 36 אלף ומשלים גידול של 172 אלף משרות מאז אוקטובר 2025. בנוסף, שיעור האבטלה דווקא ירד ב-0.1 נ"א לרמה של 4.2%, הנמוך ביותר מאז יוני 2025, ופרץ מטה את הטווח של 4.3% עד 4.4% שבו שהה מאז. הירידה נבעה מצמצום במספר המובטלים (213 אלף) שהיה משמעותי יותר מהירידה בכוח העבודה (720 אלף), כאשר הגורם המרכזי היה דווקא ירידה במספר המפוטרים באופן פרמננטי, נתון שמקשה שוב על הטענה שה-AI מוביל לגל פיטורים.

גם משך האבטלה החציוני התקצר בכחצי שבוע, מה שמעיד על שיפור קל בקצב מציאת העבודה. לבסוף, מגמות השכר דווקא מראות שיפור כאשר הקצב השנתי המחושב על פני שלושה, שישה ושנים עשר חודשים עלה ל-3.1%, 3.4% ו-3.5%, בהתאמה. למי שחושש שזה יהפוך את הפד ליותר ניצי נזכיר שלפי וורש, הגידול בפריון ממשיך להיות חזק ולכן ניתן להניח שבעיני יו"ר הפד לפחות דינמיקת השכר אינה צפויה להפוך ללחץ אינפלציוני של ממש.

בשורה התחתונה, אחרי מספר חודשים שבהם דו"חות התעסוקה בארה"ב הפתיעו כלפי מעלה באופן שהיה קשה ליישב עם שיעור אבטלה שנותר יציב ונמוך כל כך, ניתן להסתכל על דו"ח התעסוקה של חודש יוני ככזה שמחזיר את שוק העבודה האמריקאי למצב יציב יותר ולא כדו"ח חלש באמת.

השאלה המעניינת יותר היא כמובן לא מה קרה לשוק העבודה באופן ספציפי בחודש יוני אלא האם יש כאן סימן למפנה מגמה בשוק העבודה האמריקאי. על פניו, ניתן בהחלט לטעון שכן שהרי תוספת משרות חלשה מהצפוי, עדכונים שליליים ועלייה בפיטורים בענף הפנאי, עשויים ללמד כמכלול שההאטה כבר כאן.

יתרה מכך, אפשר להבחין ברצף ברור של האטה חודשית בתוספת המשרות, מ-214 אלף משרות במרץ ל-148 אלף באפריל, 129 אלף במאי ורק 57 אלף ביוני. מגמה כזו לא נראית כמו סתם רעש סטטיסטי ויכולה לתמוך באי העלאת ריבית או אפילו הפחתת ריבית לקראת סוף השנה אם היא תמשך. בהתאם, ההסתברות בחוזים העתידיים להעלאת ריבית בספטמבר ירדה ל-63.8% וההסתברות לשתי העלאות הפכה להיות שולית לגמרי. אבל כשמסתכלים על התמונה הרב חודשית ולא רק על נקודת נתון בודדת, המסקנה הפוכה.

החודשים שקדמו ליוני היו חזקים באופן שלא הצליח להתיישב עם שיעור אבטלה כמעט קבוע, בטח כשזה ברמה נמוכה כל כך שמקשה על המשך גידול במספר המועסקים. דו"ח התעסוקה של יוני פשוט מעדכן את המספרים כלפי מטה מבלי לשנות את התמונה המבנית. סביר להניח שתוספת המשרות בתחילת השנה לא הייתה חזקה כפי שהמספרים הראו וששיעור הגיוס הנדרש כדי לשמור על יציבות (breakeven) גבוה יותר מכפי שהוערך ועומד על טווח של 50 עד 70 אלף משרות בחודש.

מכאן גם נובעת המסקנה לגבי מדיניות הפד. תחת וורש, שמגדיר את עצמו כנץ אינפלציה קודם כל, אין קשר מכני וחד ערכי בין חוזק שוק העבודה לאינפלציה. לכן, ממילא הדו"ח של יוני, או דו"חות התעסוקה בכלל, לא צפויים לשנות משמעותית את מסלול הריבית. יתרה מכך, גם הניצים האחרים בוועדה, שממוקדים בעיקר בשיעור האבטלה, לא ימצאו בירידה של זה סיבה מספקת להעלאת ריבית מהירה יותר, שהרי היא נבעה כאמור בעיקר מירידה במספר המובטלים ולא מגידול בביקוש לעובדים.

מה שכן יכול לשנות את הכיוון של הפד זה בעיקר סימנים להאטה בפריון במחצית השנייה של השנה שתיצור סדקים בתזה העיקרית של וורש ותחזיר את שוק העבודה, ולא רק את האינפלציה, למרכז תשומת הלב של הפד.
השכר בישראל לא צומח בצורה שווה

השכר הממוצע בישראל (נתוני מקוריים לעובדים ישראלים) עמד באפריל על 14,374 ₪, נתון שמהווה תיקון מסוים אחרי הזינוק לרמה של 15,921 ₪ שנרשם במרץ. אומנם מדובר בירידה חדה יותר מהירידה האופיינית באפריל, אך מכיוון שהנתון של מרץ היה גם גבוה מאוד, מדובר בסך הכל בתיקון סביר. גם קצב הגידול השנתי בשכר עדיין מהיר ועומד על 3.8% אחרי שירד מהנתון החריג של 8.9% במרץ.

ביחד עם האינפלציה שנשארה מרוסנת, השכר הריאלי, שעומד על 11,409 ₪ גדל ב-12 החודשים האחרונים ב-1.8%. הדבר מבשר טובות על היציבות ויכולת הצריכה של משקי הבית, מה שמחזק את ההערכות להתאוששות של הצריכה הפרטית בנתוני התוצר ברבעונים הבאים של השנה.

גם נתוני השכר בהייטק, שירדו מכ-38.4 אלף ₪ ל-34.9 אלף ₪ ותפסו מעט כותרות, דווקא לא רעים בכלל. השכר בהייטק תנודתי יותר בחודשים אלו ולכן ירידה של 10%, כמו זו שנרשמה באפריל, היא תנועה עונתית אופיינית. מעבר לכך, הגידול השנתי בשכר בהייטק עומד על 6.3%, קצב מהיר באופן כללי ובפרט לאור העובדה שמדובר בחלק העליון
של התפלגות השכר במשק. דווקא הנתונים שמגיעים מיתר המשק נראים פחות טוב.

השכר הממוצע בכלל המשרות שמוגדות "לא הייטק" ירד ב-8.8% באפריל ל-12.1 אלף ₪, והשינוי השנתי בשכר עומד על 2.5%. גם ההתאוששות בכמות משרות השכיר שמוגדרות "לא הייטק" הייתה חלקית ובאפריל נרשמו כ-100 אלף משרות שכיר פחות מהכמות שנרשמה ערב מבצע "שאגת הארי", בעוד שמגזר ההייטק גם נפגע פחות וגם התאושש לחלוטין.

מדדי הרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים גם הם על התאוששות של הצרכן הפרטי אחרי מבצע "שאגת הארי" ושיפור של נתוני הצריכה הפרטית בהמשך השנה. סך כל הרכישות בחודשים מרץ-מאי (נתוני מגמה במונחים שנתיים) עלו ב-4.2%, כאשר אלו עדיין נמשכים כלפי מטה מהירידות שנרשמו בהוצאות על שירותים בחודשים מרץ ואפריל.

כ-30% מההוצאות על שירותים (שמהווים 20.3% מכלל הרכישות) הן על טיסות, תיירות, פנאי ובילוי, שירותים שברובם היו מושבתים בחודשים אלו ולכן סביר שסך ההוצאות בקטגוריה זו יעלה. ייתכן ולאור ההתאוששות בשכר הריאלי הדבר לא יבוא על חשבון קטגוריות אחרות אלא כתוספת.

עוד ב-

בית ההשקעות מפתיע: מחירי הדלק והטיסות יצנחו, הריבית בישראל תתרסק

לכתבה המלאה

מעבר לכך ההוצאות על מוצרים ושירותים אחרים (דלק ואנרגיה, מחשבים ותוכנה, תחבורה, רפואה ועוד), קטגוריית ההוצאות הגדולה ביותר שעומדת על 45.3%, גדלה ב-6.5% ואחרי מספר חודשי האטה היא החלה להציג שוב קצב גידול שהולך וגדל. נתוני הרכישות של בנק ישראל, המציגים את סך הרכישות היומי הנוכחי, מצביעים גם הם על המשך הגידול בהוצאות של הצרכן הפרטי".