השוק

במיליארד דולר: שער הדולר שוב קופץ בזכות בנק ישראל

אחרי הרכישה החשאית במאי, מתברר כי בנק ישראל המשיך להתערב בשוק המט"ח גם ביוני - והפעם בהיקף גדול אף יותר. יחד עם הורדת הריבית אתמול, שער הדולר קופץ ונסחר מעל 3 שקלים
אמיר ירון (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
לפני חודש נחשף שבנק ישראל שבר שתיקה ארוכה ורכש כ-801 מיליון דולר במאי - הפעם הראשונה שבה התערב בשוק המט"ח מאז 2022. עכשיו מתברר שזו לא הייתה פעולה חד פעמית.
הנתונים שפרסם הבנק על יתרות המט"ח לסוף יוני חושפים שהוא לא רק המשיך לרכוש דולרים, אלא אף הגדיל את הקצב: כ-1,027 מיליון דולר ביוני. יותר ממיליארד דולר בחודש אחד.
יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף יוני ב-238.7 מיליארד דולר - גידול של 18 מיליון דולר בלבד לעומת החודש הקודם. הפער הזעום מטעה, והוא מסתיר מתחתיו תנועות גדולות בהרבה.
מצד אחד, הבנק רכש דולרים בהיקף של מעל מיליארד, והפעולות של הממשלה במט"ח הוסיפו עוד כ-625 מיליון דולר. מנגד, שערוך היתרות גרע כ-1,458 מיליון דולר - כלומר התחזקות הדולר בעולם ביוני שחקה את הערך הדולרי של האחזקות שאינן דולריות. השורה התחתונה: היתרות נותרו כמעט במקום, אך ההתערבות עצמה גדלה משמעותית.
בעקבות הדיווח - וגם על רקע הורדת הריבית אתמול מ-3.75% ל-3.5% - הדולר מטפס ב-0.6% ל-3.023 שקל, וחוזר מעל הרף הפסיכולוגי של 3 שקלים. רק לפני שבועות ספורים נסחר סביב 2.8.
שני כוחות דוחפים כעת את הדולר למעלה. הראשון הוא רכישת הדולרים עצמה: כשבנק ישראל קונה את המטבע האמריקאי, הוא מגדיל את הביקוש לו ומזרים שקלים לשוק - פעולה שמחלישה את השקל בטווח המיידי.
השני הוא הריבית. ההפחתה סגרה את פער הריביות בין ישראל לארה"ב, ולמעשה האמריקאים דווקא צופים העלאות ריבית בהמשך בעוד ישראל צופים עוד הורדות. כך הריבית הבסיסית בארה"ב צפוי להיות גבוהה יותר מבישראל, מה שיהפוך את הנכסים חסרי הסיכון האמריקאים (בעיקר אג"ח ממשלתי) לאטרקטיביות יותר וימשוך ביקושים לדולרים.
מיליארד דולר נשמע כמו הרבה, אך מול הכוחות הבסיסיים שמזרימים דולרים לישראל - ייצוא ביטחוני שיא של מעל 19 מיליארד דולר ב-2025, השקעות זרות בהייטק וגידור מוסדי - זהו סכום צנוע. בפני עצמה, רכישה כזו לא בהכרח תהפוך את המגמה.
הערך האמיתי שלה הוא בעצם קיומה. במשך חודשים חזר הנגיד ירון ואמר שבנק ישראל לא נאבק בכוחות השוק. שני חודשים רצופים של רכישות מספרים סיפור אחר: הבנק סימן קו.
כפי שציין יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, בראיון ל-ice עוד לפני פרסום הנתונים - שתי הנחות יסוד שעליהן נשען השוק נסדקו: שהריבית לא תרד, ושהבנק לא יתערב. שתיהן הופרכו. הנתונים של יוני הם בדיוק האישור שפרנק חיפש כשאמר שהתערבות נוספת ביוני תהיה "מסר מאוד משמעותי" שמראה שהגבול נחצה.
אם יש לכם קרן פנסיה, קרן השתלמות או תיק השקעות עם חשיפה לחו"ל, התנועה הזו נוגעת ישירות לתשואה שלכם. השקל החזק שחק בשנה האחרונה את הערך השקלי של השקעות בארה"ב - חלק ניכר מהעליות בוול סטריט פשוט נבלע על ידי התחזקות השקל. דולר שמתאושש מקטין את השחיקה הזו.
מנגד, מי שקיווה ששקל חזק יוזיל את המחירים בסופר, כדאי שלא יחזיק את הנשימה: היבואנים נוטים לשמור את ההפרש לעצמם.
השאלה הפתוחה עכשיו היא אם 3 שקלים הם רצפה חדשה או רק תחנת ביניים. פרנק מעריך ששיווי המשקל הטבעי של השקל נמצא באזור 3.1-3.2. בינתיים, המסקנה ברורה: בנק ישראל כבר לא יושב בחיבוק ידיים - וזה, יותר מכל מספר בודד, מה שהשוק ישקלל מכאן והלאה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה