השוק
הבעלים משך מיליונים: עכשיו מגיעה תביעת הענק בסך 90 מיליון שקל
ימים ספורים אחרי שהתפוצצה פרשת המשיכות של בעל השליטה בחברת הנדל"ן, הגיעה התגובה המשפטית. התביעה טוענת שהתשקיף הבטיח מערך בקרות ובטוחות שיבטיח שהכסף לא יזלוג לבעלים, ושבפועל קרה בדיוק ההפך. מה בדיוק נטען, ומה הסיכוי של הנושים לראות את הכסף?
הפרשה שנחשפה בשבוע שעבר בחברת קוהאן פרופרטיז עוברת עכשיו לזירה המשפטית. השבוע הומצאה לחברה בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החברה עצמה, נגד הדירקטורים שלה ונגד בעל השליטה, מייק קוהאן.
את הבקשה הגישה פרוקסיפיי בע"מ, המפעילה חשבון נוסטרו לניהול השקעות בהון העצמי שלה, וטוענת כי היא מחזיקה באג"ח (סדרה א') בהיקף של 330,018 ערך נקוב.
הטענה המרכזית נוגעת לפער בין מה שהובטח למשקיעים לבין מה שקרה בפועל. לפי הבקשה, בתשקיף, בשטר הנאמנות ובדוח השנתי ל-2025 הוצגו למשקיעים שלושה מצגים מרכזיים: שתמורת ההנפקה מיועדת לפרוע הלוואות הרובצות על נכסי החברה, שהחברה לא תשעבד נכסים נוספים ללא אישור מחזיקי האג"ח, ושקיים מערך הסכמים, בטוחות ובקרות קפדני שנועד למנוע יציאת כספים לבעל השליטה בלי שורת אישורים, ובכללם אישור המחזיקים עצמם.
בפועל, כך נטען, מהדיווח המיידי של החברה מ-10 ביולי עלתה תמונה הפוכה: בעל השליטה עשה שימוש בתמורת ההנפקה לצרכיו הפרטיים בהיקף של כ-30 מיליון שקל, על נכס משועבד רבצה הלוואה משמעותית נוספת שלא גולתה בתשקיף או בדוח השנתי, על אותו נכס חל מנגנון של הפרה צולבת מול הלוואות אחרות של בעל השליטה, שאף הוא לא גולה, בעל השליטה נטל בשם החברה הלוואה על נכס אחר מבלי שהדבר דווח למחזיקים, וחלק מתמורות ההנפקה שימשו לפירעון הלוואות בקשר לנכסים אחרים שבבעלותו הפרטית, שאינם קשורים כלל לחברה.
הנתון שמניע את התביעה הוא נזק של יותר מ-90 מיליון שקל שנגרם, לטענת המבקשת, למחזיקי האג"ח. הנזק נגזר מהצניחה של 22.44% בשער האג"ח עם פרסום הדיווח המיידי ב-10 ביולי.
הרעיון המשפטי הוא שאם הפרטים המהותיים היו מגולים מלכתחילה, המשקיעים לא היו רוכשים את האג"ח במחיר שבו רכשו אותה. במילים אחרות, הם שילמו מחיר מנופח בגלל פרטים מטעים.
הקבוצה שהוגדרה בתביעה כוללת את כל מי שרכש אג"ח (סדרה א') מאז הנפקתה למסחר, והחזיק בה ב-28 או 29 במאי 2026, או בכל מועד נוסף שבו תמשיך האג"ח להיסחר בירידות על רקע האירועים המתוארים.
עילות התביעה שנטענו כוללות הפרת חוק ניירות ערך והתקנות מכוחו, הפרת חובות לפי חוק החברות, רשלנות, הפרת חובה חקוקה והפרת דיני החוזים. החברה מסרה כי היא לומדת את הבקשה ותשיב לה בהתאם לדין.
קוהאן פרופרטיז, חברה המאוגדת באיי הבתולה ופועלת בנדל"ן מניב בארה"ב, גייסה במרץ-אפריל כ-412 מיליון שקל מהציבור הישראלי, כשהאג"ח מובטחת בשעבוד על שמונה נכסים מניבים בשבע מדינות. את ההנפקה הובילה אי.בי.אי חיתום.
הפרשה התפוצצה בעקבות דרישת הבהרות של רשות ניירות ערך, שביקשה פרטים על זהותו של משקיע הון שהשקיע בנכס שרכשה החברה בשיקגו.
הבדיקה הפנימית שנפתחה בעקבות זאת חשפה שקוהאן עשה שימוש פרטי בכ-9.6 מיליון דולר מכספי ההנפקה כדי לפרוע חובות על נכסים שבבעלותו האישית, וכן הלוואה מוסתרת של כ-4.7 מיליון דולר מקרן בדלאוור שנפרעה בסכום של כ-7 מיליון דולר מתוך כספי ההנפקה, בלי שקיבלה ביטוי בדוחות או בתשקיף.
הדירקטוריון הגיב בצעדי חירום: שלילת זכויות החתימה הבלעדיות של קוהאן, מינוי קצין הציות כמורשה חתימה נוסף, מינוי סמנכ"ל כספים חיצוני, ובדיקה מחודשת של דוחות העבר. קוהאן טוען שהחזיר את הכספים, והפקיד 1.5 מיליון דולר כבטוחה עם התחייבות ל-2.5 מיליון נוספים.
התביעה והפרשה הזו לא מגיעה בחלל ריק. שישה שבועות קודם לכן פרצה פרשת סימד הולדינגס, חברת BVI אחרת שגייסה כ-620 מיליון שקל מהמוסדיים הישראליים, ושבה התגלה שהאחים שאבסלס משכו כ-34 מיליון דולר מהחברה ולא החזירו.
סימד הפסיקה לשלם ריבית, נכנסה להליך פשיטת רגל בארה"ב, ומחזיקי האג"ח נאלצו להזרים מימון חירום כדי שמחנות הקיץ שלה בכלל ייפתחו.
הדפוס דומה וכואב: חברה זרה שמאוגדת במקלט מס, מגייסת חוב זול בתל אביב, ואז מתגלה שבעל השליטה נגע בכספי ההנפקה או בנכסים המשועבדים לצרכיו. בשני המקרים, הגילוי לא הגיע מהחברה עצמה אלא מדרישת הבהרות של רשות ניירות ערך.
ההבדל, לפחות בינתיים, הוא בתוצאה: סימד כבר בהליך חדלות פירעון, בעוד קוהאן עדיין מתפקדת ובעל השליטה טוען שהחזיר את הכסף.
עוד ב-
עבור מי שמחזיק קופת גמל, קרן השתלמות או פנסיה שנחשפה לאג"ח של חברות BVI, התביעה הייצוגית מסמנת שלב חדש: לא רק ניסיון לגבות את החוב, אלא ניסיון להשית אחריות אישית על מי שאמור היה לשמור על הכסף, כולל הדירקטורים.
אם התביעה תאושר כייצוגית, היא עשויה לפתוח פתח לפיצוי חלקי גם למי שרכש את האג"ח מהציבור. אבל חשוב לזכור שהליך כזה נמשך שנים, וגם אישור התביעה אינו ערובה לגבייה בפועל. בינתיים, השורה התחתונה נותרת אותה שורה: הרווח מהתשואה הגבוהה שהציעו החברות האלה מתגלה, יותר ויותר, כפיצוי על סיכון שלא תומחר כראוי.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
