השוק

הבעלים משך כסף מהחברה: עכשיו הוא מחזיר - אבל זה לא הסוף

עשרה ימים אחרי שהתחייב, בעל השליטה במייק קוהאן פרופרטיז העביר את מלוא הסכום שנדרש ממנו כבטוחה. זו נקודה חיובית ראשונה בפרשה, אבל היא רחוקה מלסגור אותה: החברה עדיין בודקת את כל התנועות מול צדדים קשורים, תביעה ייצוגית של 90 מיליון שקל תלויה ועומדת, והדפוס שמזכיר את סימד עדיין מרחף מעל

רוי שיינמן | 22/7/2026 9:41 עקבו אחרינו בגוגל

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום פלאש 90/ נתי שוחט, shutterstock)

בפרשת קוהאן פרופרטיז נרשמה התפתחות שמעטים ציפו לה כל כך מהר. החברה עדכנה כי נכון ל-20 ביולי, בעל השליטה מייק קוהאן השלים את הפקדת מלוא הסכום שהתחייב לו, 4 מיליון דולר, לקופת החברה. הכסף נועד לשמש כבטוחה עד להשלמת הבדיקה בעניין הכספים שיצאו מהחברה לצרכיו הפרטיים.

זהו הבדל מהותי, ולו סמלי, מול הפרשה המקבילה שפרצה שישה שבועות קודם לכן: בסימד הולדינגס, כשבעלי השליטה התחייבו להחזיר כספים תוך יום, ההתחייבות נעלמה תוך שעות והחברה הידרדרה לחדלות פירעון. כאן, לפחות, ההתחייבות כובדה.

הפרשה התפוצצה בעקבות דרישת הבהרות של רשות ניירות ערך. הרשות ביקשה פרטים על זהותו של משקיע הון שהשתתף ברכישת נכס בשיקגו, ומכאן נפתחה בדיקה פנימית שחשפה תמונה חמורה.

לפי הממצאים שפורסמו ב-10 ביולי, קוהאן עשה שימוש בכ-9.6 מיליון דולר מכספי ההנפקה הישראלית כדי לפרוע חובות הרובצים על נכסים שבבעלותו האישית, נכסים שאינם חלק מפורטפוליו החברה כלל. מנגנון של "בטוחה צולבת" קשר בין נכס משועבד למחזיקי האג"ח לבין רכושו הפרטי, מבלי שהדבר קיבל גילוי בתשקיף.

במקביל התגלתה הלוואה של כ-4.7 מיליון דולר מקרן בדלאוור, שנפרעה בכ-7 מיליון דולר מתוך כספי ההנפקה, ולא קיבלה ביטוי בדוחות הרבעון הראשון ולא בתשקיף.

התגובה בשוק הייתה מיידית: האג"ח (סדרה א') צנחה ב-22.44%. החברה גייסה במרץ כ-412 מיליון שקל מהציבור הישראלי, כשהאג"ח מובטחת בשעבוד על שמונה נכסים מניבים בשבע מדינות בארה"ב.

בניגוד לסימד, שבה הדירקטוריון הישראלי הגיש התפטרות, כאן ננקטו צעדי ריסון אקטיביים. הדירקטוריון התכנס שלושה ימים ברציפות ודרש: שלילת זכויות החתימה הבלעדיות של קוהאן ומינוי קצין הציות של החברה, ערן קנטי, כמורשה חתימה נוסף שחתימתו תידרש לכל תנועה בחשבונות, מינוי סמנכ"ל כספים חיצוני, הוראה לרואי החשבון לבחון מחדש את דוחות העבר; ובחינה של ועדת הביקורת מהו שיעור הריבית הראוי שיישא בו קוהאן על הכספים שיצאו מהחברה.

וכן, ההפקדה. קוהאן הפקיד מיד 1.5 מיליון דולר, והתחייב להעביר 2.5 מיליון נוספים עד 20 ביולי. את ההתחייבות הזו הוא השלים במועד. ראוי לציין שההפקדה היא לא "החזר" סופי: אם יתברר בסוף הבדיקה שהסכום עולה על מה שקוהאן נדרש להשיב בפועל, בתוספת הריבית שתקבע ועדת הביקורת, החברה תשיב לו את היתרה.

וכאן צריך לרסן את האופטימיות. החברה מדגישה בעצמה כי היא ויועציה ממשיכים לבחון את כלל התנועות מול צדדים קשורים, לרבות הזרמות מבעל השליטה ומתאגידים בשליטתו ואליהם. במילים אחרות, ההיקף המלא של הכספים שיצאו מהחברה עדיין אינו ידוע. 4 מיליון דולר הם מספר שנקבע כבטוחה ביניים, לא כתוצאה של חשבון סופי.

במקביל, ב-13 ביולי הומצאה לחברה בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החברה, הדירקטורים ובעל השליטה. התביעה טוענת לנזק של יותר מ-90 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, בטענה שהתשקיף הציג מערך בקרות ובטוחות שנועד למנוע בדיוק את מה שקרה בפועל.

קשה לדבר על קוהאן בלי להזכיר את סימד. שתי החברות מאוגדות באיי הבתולה (BVI), שתיהן גייסו מאות מיליוני שקלים מהציבור והמוסדיים הישראליים בשנה האחרונה, ובשתיהן התגלה שבעל השליטה נגע בכספי ההנפקה או בנכסים המשועבדים. ובשתיהן, הגילוי לא הגיע מיוזמת החברה אלא מדרישת הבהרות של רשות ניירות ערך.

ההבדל, נכון להיום, הוא בתוצאה. סימד כבר בהליך פשיטת רגל בארה"ב, מוכרת את מחנות הקיץ שלה בזה אחר זה, ומחזיקי האג"ח נאלצו להזרים מימון חירום כדי שהעונה בכלל תיפתח. קוהאן, לעומתה, עדיין מתפקדת, האג"ח נסחרת, ובעל השליטה מעביר כסף בפועל ולא רק הבטחות.

עבור מי שמחזיק קופת גמל, קרן השתלמות או פנסיה שנחשפה לאג"ח של קוהאן, ההפקדה היא סימן מעודד אך לא ערובה. היא מלמדת שבעל השליטה מוכן לשתף פעולה, שהדירקטוריון מפעיל שליטה אמיתית, ושהחברה עדיין רחוקה מתרחיש חדלות פירעון.

עוד ב-

אחרי שהבעלים משכו 100 מיליון שקל: הכסף בדרך חזרה למשקיעים?

לכתבה המלאה

מנגד, הבדיקה בעיצומה, התביעה הייצוגית בפתח, והשאלה המרכזית, מה בדיוק היקף הכספים שיצאו ומה שווי הבטוחות בפועל, עדיין ללא מענה. השורה התחתונה: זו אולי לא סימד, אבל עוד מוקדם מדי לומר שהפרשה מאחורינו.