השוק
גייסו חצי מיליארד מהפנסיות שלכם: ואז חילקו אותם לבעלים
שמונה חודשים אחרי שגייסה כ-550 מיליון שקל מהגופים המוסדיים לתוך חברת הבת רשף, הכריזה ארית תעשיות על דיבידנד חריג של כ-529 מיליון שקל - במקביל לדוחות רבעון שני חלשים ולמניה שאיבדה כ-70% מהשיא. מהלך טכני של חברה עתירת מזומן, או סיבוב מתוחכם על מי שהזרים את הכסף?
ארית תעשיות, יצרנית המרעומים האלקטרוניים שפועלת באמצעות חברת הבת רשף טכנולוגיות, פרסמה השבוע את דוחות הרבעון השני של 2026 והודיעה במקביל על חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-529 מיליון שקל. העיתוי הוא שמרים גבה: רק בדצמבר האחרון השלימה הקבוצה גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל מגופים מוסדיים - הפניקס, כלל, מור ומיטב - לתוך קופת רשף.
הנתונים היבשים ברורים מספיק כדי לעורר שאלה. הנפקה היא, בפשטות, קבלת כסף מהמשקיעים. דיבידנד הוא החזרת כסף אליהם. מבנה שבו קבוצה מגייסת חצי מיליארד שקל ותוך שמונה חודשים מחלקת סכום כמעט זהה מחייב הסבר.
וההסבר לא לגמרי מרגיע. מתוך הדיבידנד, כ-317 מיליון שקל יחולקו בספטמבר, בעוד כ-212 מיליון שקל נותרים מותנים באישור בית משפט - והם מחולקים מתוך הרווח שרשמה ארית על מכירת כ-11% ממניות רשף בסוף 2025.
במילים אחרות, חלק ניכר מהדיבידנד הוא בפועל חלוקת התמורה ממימוש נתח מחברת הבת.
במקביל, בעל השליטה צבי לוי, שמחזיק כ-39.3% מארית, יקבל לכיסו נתח של יותר מ-200 מיליון שקל מהחלוקה הזו - וזאת אחרי שכבר מכר בינואר 6.9% ממניותיו תמורת כ-396 מיליון שקל.
הבעיה היא שהחלוקה הנדיבה מגיעה על רקע דוחות שקשה לקרוא להם חזקים. הכנסות הרבעון השני הסתכמו בכ-56.3 מיליון שקל, ירידה של כ-36% לעומת הרבעון המקביל. גם בהוספת כ-11.9 מיליון שקל של מוצרים שיוצרו אך אספקתם נדחתה בשל בעיות שילוח, מגיעים לכ-68.2 מיליון בלבד. בסיכום המחצית ירדו ההכנסות לכ-133 מיליון שקל, לעומת כ-155 מיליון אשתקד.
הרווח הנקי הוא הסיפור האמיתי: כ-9.7 מיליון שקל בלבד ברבעון, צניחה של כ-85%. הקיטון נובע ברובו מהפסדים לא ממומשים של כ-25.5 מיליון שקל על תיק ניירות ערך.
וכאן נשאלת שאלה בסיסית: מדוע חברה שקיבלה עשרות מיליוני שקלים מהמוסדיים משקיעה אותם בתיק מניות תנודתי בשוק ההון, במקום באפיקים סולידיים או בפעילות הליבה?
והכי חשוב לעתיד - הצבר. צבר ההזמנות ירד לכ-672 מיליון שקל נכון לסוף יוני, המשך למגמת ירידה שנמשכת רבעונים. תחזית ההכנסות של החברה ל-2026 כולה עומדת על כ-340 מיליון שקל, ירידה של כ-42% לעומת 2025. ארית מוכרת בעיקר חלום: שנת מעבר, מפעל בג'ורג'יה, מרעום למשוטטים שיושלם ברבעון הרביעי, שווקים באירופה ובהודו. אולי. בינתיים, ההווה חלש.
כדי להבין למה השוק מעניש את ארית כל כך חזק, צריך לחזור לפרשת רשף. בדצמבר הכריזה החברה על הנפקה ציבורית של רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. המוסדיים התנגדו, המניה קרסה 23% ביום אחד, וההנפקה בוטלה.
שבועות ספורים לאחר מכן נסגר גיוס פרטי - אותם מוסדיים נכנסו לרשף לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, חצי מיליארד פחות מהמחיר שהוצע לציבור הרחב. הציבור, כולל בעלי מניות ותיקים של ארית, נשאר בחוץ.
מעבר לפער המחיר, מטריד גם האופן שבו התגלגל המידע. ההתנהלות כולה - הודעה, קריסה, ביטול, ואז עסקה חדשה בתנאי המוסדיים - התנהלה כפינג-פונג ציבורי שבו נדמה שהמעגל הפנימי ידע לאן הדברים הולכים לפני כולם והציבור קיבל את המידע דרך הדלפות לעיתונים ולא בדיווחים רשמיים לבורסה.
זו ההמחשה לתופעה רחבה בשוק הישראלי: שורה ארוכה של חברות שהתפתחויות מהותיות לגביהן מגיעות לתקשורת ולאוזני המוסדיים לפני שהן עוברות בערוץ הרשמי של דיווח לבורסה. התוצאה היא אי-שוויון מובנה בגישה למידע ולהזדמנויות - יש מעגל שמקבל ראשון, ויש את השאר.
מי שעקב אחרי הצבר והדוחות לא הופתע מהנפילה. מי שכן צריך להסתכל במראה הם המוסדיים. הם הסתערו על ארית סביב 50 שקל למניה כשהכתובת כבר הייתה על הקיר - מניית הייפ ביטחונית במכפילים גבוהים ובסיכון גבוה.
יש להם נסיבות מקלות: הרגולציה מחייבת את הציבור להזרים כספי פנסיה וגמל, והכסף הזה חייב להיות מושקע. הנפקות פרטיות גדולות הן חבל הצלה עבורם, כי הן מאפשרות להזרים סכומים משמעותיים במכה אחת.
אבל כמעט תמיד בהיסטוריה של שוק ההון, בעלי השליטה בהנפקות מנצחים את המוסדיים. הם יודעים הכי טוב מה הם מוכרים. וכאן, אחרי שהמוסדיים ראו את ההשקעה מאבדת כ-60% מערכה, החברה שאליה הזרימו כסף מחלקת חצי מיליארד שקל החוצה.
הכסף של המוסדיים הוא הכסף שלכם - קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות שאתם מפרישים אליהן כל חודש. כשגוף מוסדי רודף אחרי טרנד, פעם חוות שרתים ופעם ביטחוניות, בלי לעשות שיעורי בית, ההפסד מתגלגל בסופו של דבר לחיסכון ארוך הטווח שלכם.
הסיפור של ארית הוא תזכורת לשני דברים: ראשית, ששווי מנופח על גב חלום לא מחזיק לנצח, וכשהוא מתכווץ הוא לוקח איתו גם כספי חוסכים. שנית, שבשוק הישראלי הגישה למידע ולהזדמנויות אינה שווה לכולם. נקודת הזכות היחידה כאן היא שאחרי הנפילה, המחיר של ארית כבר לא מגלם את אותה אופטימיות עיוורת - הסיכון עדיין גדול, אבל לפחות הוא כבר לא מתומחר כאילו אינו קיים.
חיים שטפלר, מנכ"ל ארית תעשיות, מסר: "אנו מסכמים את הרבעון השני והחציון הראשון של 2026 תוך שמירה על רווחיות גולמית גבוהה והמשך יישום קפדני של התכנית העסקית שהתוונו. בחודשים האחרונים יישמנו שורה של צעדים אסטרטגיים חיוניים לחברה, הכוללים השלמת רכישת שטח להקמת מפעל ייצור רחב ממדים בארה"ב, קבלת רישיונות מאפ"י, מזכר הבנות במזרח אירופה, תוך העמקת הפעילות בהודו.
עוד ב-
"עם צפי הכנסות שנתי של כ-340 מיליון שקל, צבר הזמנות עם פוטנציאל צמיחה חזק ויתרת נזילות איתנה, אנו מאיצים את הפעילות העסקית ומחזקים את הנוכחות בשווקי היעד. לצד זאת, אנו ממשיכים לפעול להרחבת וגיוון תמהיל המוצרים ופיתוח מנועי הצמיחה, כאשר השלמת המרעום למשוטטים הצפויה ברבעון הרביעי של השנה תפתח בפנינו שווקים בינלאומיים משמעותיים נוספים עם פוטנציאל עסקי יוצא דופן".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.הרצת מניותהרצה 08/2026/22הגב לתגובה זו0 0הגיע השעה לחקירה ולא לאייחסגור
-
1.חרטהדי לשקר 08/2026/22הגב לתגובה זו0 0המנועי צמיחה החדשים שלה זה אמיתי והם חזקים!סגור
