השוק
טראמפ שוב תוקף באיראן: זה מה שקורה לשווקים
מתקפה אמריקאית על משגרי רקטות איראניים במצר הורמוז החזירה את המתיחות הביטחונית לחזית, וטראמפ כבר מאיים להחריב את מסוף הנפט המרכזי של איראן. במקביל, יו"ר הפד רמז על העלאת ריבית בקרוב - שילוב שמכביד על השווקים. מה כל זה אומר לגבי פתיחת המסחר בתל אביב?
יום המסחר האחרון של אוגוסט נפתח באווירה זהירה, כשמעל השווקים מרחפים שני עננים במקביל: הסלמה ביטחונית מחודשת מול איראן, וחשש גובר מהעלאת ריבית בארה"ב.
לאחר כחודש של רגיעה יחסית, הצבא האמריקאי תקף ביום ראשון שני משגרי רקטות איראניים באי לארק שבמצר הורמוז, לאחר שלטענתו כוחות משמרות המהפכה נערכו לשגר רקטות ובהן מוקשים ימיים אל הנתיב הימי הקריטי.
הנשיא דונלד טראמפ לא הסתפק בכך, והרחיב את איומיו: בפוסט ברשת החברתית הצהיר כי אי חארג', מסוף יצוא הנפט המרכזי של איראן, "יפוצץ לרסיסים". איראן, מצידה, הודיעה כי הגיבה בתקיפת בסיסים אמריקאיים בירדן. במילים אחרות, סבב ההסלמה שנמשך זה חצי שנה חזר למרכז הבמה בדיוק כשהשווקים ניסו להתרגל אליו.
בניגוד לסבבים קודמים, התגובה באסיה הבוקר מדודה יחסית. מדד האנג סאנג בהונג קונג יורד כ-0.6%, מדד הניקיי היפני נחלש כ-0.3%, בעוד מדד שנגחאי הסיני נסחר ביציבות.
דווקא מדד הקוספי הקוריאני, שהיה במוקד המפולות בסבבים האחרונים, מפגין יציבות ואף עולה קלות בכ-0.1%. נראה שהמשקיעים באסיה כבר "תמחרו" חלק מהסיכון הגאופוליטי, ומגיבים לכותרות בשוויון נפש יחסי.
התגובה החדה ביותר מגיעה משוק האנרגיה. מחירי הנפט קפצו בעקבות המתקפה: חבית ברנט נסחרת סביב 90 דולר עם עלייה של כ-2%, והנפט האמריקאי (WTI) מטפס לכ-85 דולר.
מצר הורמוז, שדרכו עברה לפני המלחמה כחמישית מסחר הנפט העולמי, סובל משיבוש חמור בתנועת השיט כבר חודשים, וכל הסלמה נוספת מחריפה את החשש מפני מחסור באספקה.
מעבר לגאופוליטיקה, גורם שני מכביד על השווקים: יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, אמר בסוף השבוע בנאום בג'קסון הול כי האינפלציה אינה מתמתנת באופן משמעותי, וכי לבנק המרכזי "יש עוד עבודה לעשות". ההצהרה הניצית הזו הקפיצה את ההסתברות להעלאת ריבית כבר בספטמבר - הערכות בשוק מדברות כעת על סבירות של 57% עד 65%, לעומת כשליש בלבד לפני הנאום.
השילוב הזה מסוכן במיוחד למניות הטכנולוגיה: ריבית גבוהה מייקרת את עלות ההון ופוגעת דווקא במניות הצמיחה, שתמחורן הגבוה רגיש לעלייה בתשואות. לא במקרה, מדד הקוספי - שנחשב לברומטר של השקעות הבינה המלאכותית - ספג לחץ, וסמסונג והייניקס היו בין המשקולות המרכזיות.
עבור הבורסה בתל אביב, התמונה מורכבת ודורשת זהירות. מצד אחד, הסלמה ביטחונית ישירה באזור נוטה להכביד על הסנטימנט המקומי ולהגביר תנודתיות, במיוחד כשהיא כרוכה בעליית מחירי נפט.
מצד שני, השוק המקומי הוכיח בעבר עמידות מפתיעה לאירועים גאופוליטיים, וחלק ממניות האנרגיה והחיפושים המקומיות דווקא נהנות מעליית מחירי הנפט. חשוב להימנע מקביעה חד-משמעית: התגובה בפועל תלויה בשאלה אם ההסלמה תסלים למתקפה רחבה או תישאר ממוקדת בזירה הימית.
עבור החוסך הישראלי, הבוקר הזה נוגע לתיק דרך כמה ערוצים. ראשית, קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות חשופות בהיקף עצום למדדים הגלובליים ולמניות הטכנולוגיה, שרגישות כעת גם למתיחות הגאופוליטית וגם לחשש מהעלאת ריבית.
עוד ב-
שנית, התייקרות הנפט מתגלגלת בסופו של דבר אל יוקר המחיה המקומי - דלק, חשמל ותחבורה. שלישית, אם הפד אכן יעלה את הריבית, הדבר ישפיע בעקיפין גם על סביבת הריבית העולמית ועל עלויות המימון. בשורה התחתונה, זהו בוקר של סיכון כפול - גאופוליטי ומוניטרי - שבו הזהירות חוזרת לתמחור, וכדאי לזכור שתנודתיות בתקופות כאלה היא הכלל ולא היוצא מן הכלל.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
