השוק

ספטמבר הוא החודש הגרוע בוול סטריט: למה השנה עשויה להיות שונה

ה-S&P 500 איבד בממוצע יותר מאחוז בכל ספטמבר מאז 1928 - החודש היחיד עם תשואה שלילית לאורך זמן. אבל האנליסטים טוענים שהמומנטום החזק של 2026 משנה את התמונה, בזמן שהחששות מהעלאת ריבית של הפד עלולים לקלקל את החגיגה. אז למי כדאי להקשיב?

רוי שיינמן | 31/8/2026 13:24 עקבו אחרינו בגוגל

ספטמבר נפתח השבוע בוול סטריט עם היסטוריה שמכבידה: מזה כמעט מאה שנה זהו החודש הגרוע ביותר בשוק המניות האמריקאי. מדד ה-S&P 500 ירד בספטמבר בממוצע של כ-1.2% מאז 1928, וסיים את החודש בטריטוריה שלילית ב-56% מהשנים. זהו החודש היחיד בלוח השנה שבו התשואה הממוצעת ארוכת הטווח שלילית.

השאלה שמעסיקה כעת את המשקיעים - כולל את מי שמחזיק בקרן מחקה S&P 500 בתיק הפנסיה או ההשתלמות - היא האם 2026 תהיה חריגה לטובה.

התופעה, המכונה בעגה המקצועית "אפקט ספטמבר", חוזרת על עצמה בעקביות מטרידה. תשע מתוך 40 הנפילות החודשיות הגרועות בהיסטוריה של המדד התרחשו דווקא בספטמבר - יותר מכל חודש אחר.

חמש השנים האחרונות היו קשות במיוחד: ארבע מתוכן רשמו ירידה ממוצעת של 4.2% בספטמבר, הרבה מעבר לממוצע ההיסטורי. גם הנאסד"ק והדאו ג'ונס חולקים את הגורל הזה, עם התשואות החודשיות הממוצעות הנמוכות ביותר שלהם בספטמבר.

לירידה הזאת אין הסבר יחיד וחד משמעי, אלא כמה תיאוריות. מליסה בראון, ראשת מחקר החלטות השקעה הגלובלית ב-SimCorp, מסבירה זאת בכך שסוחרים חוזרים מחופשות הקיץ ומגיבים בעוצמה רבה יותר לחדשות שהצטברו.

ארנים הולצר, אסטרטג מאקרו גלובלי ב-Easterly EAB, מצביע על סיבה טכנית: לקראת סוף השנה, מנהלי קרנות ומשקיעים מוסדיים מבצעים סבב "ניקוי" בתיקים ומשווים את ביצועיהם למדדי הייחוס - פעילות שמתרכזת בספטמבר ומייצרת לחץ מכירה.

וכאן נכנס לתמונה ריאן דטריק, האסטרטג הראשי בקרסון גרופ, שמזהיר את המשקיעים לא להיסחף אחרי הסטטיסטיקה. הטענה המרכזית שלו פשוטה: הספטמברים הגרועים באמת התרחשו כאשר השוק כבר נכנס אליהם חלש וחבוט - וזה ממש לא המצב היום. "אל תשכחו, הספטמברים הכי גרועים אירעו כשהמצב כבר היה רעוע או חלש מלכתחילה", אומר דטריק. "השנה זה לא ככה".

הנתונים תומכים בתחזית שלו. השוק נכנס לספטמבר עם רוח גבית חזקה: ה-S&P 500 עלה קרוב ל-13% מתחילת השנה, מדד הפחד VIX שוכן ברמות נמוכות סביב 15, וכ-70% ממניות המדד נסחרות מעל הממוצע הנע של 200 הימים שלהן - סימן לכך שהעלייה רחבה ומשתפת חלקים גדולים מהשוק, ולא נשענת על קומץ מניות ענק.

הרוחב הזה משמעותי: מנתונים היסטוריים עולה שכאשר המדד נכנס לספטמבר מעל הממוצע הנע של 200 יום, התשואה הממוצעת לחודש הופכת חיובית ומטפסת לכ-1.3%, לעומת צניחה חדה כשהמדד נכנס מתחת לקו הזה.

דטריק מוסיף נקודה סטטיסטית חזקה: ב-11 הפעמים מאז מלחמת העולם השנייה שבהן אוגוסט היה חיובי והתשואה מתחילת השנה נעה בין 10% ל-17.5% - בדיוק כמו היום - רק בשנה אחת ספטמבר הסתיים בהפסד.

אבל יש צד שני וחשוב למטבע, ושמו הריבית. הסיכון האמיתי ל-2026 מגיע משוק האג"ח. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים טיפסה מ-4.2% בתחילת השנה לכ-4.7%, קרוב לשיא של השנה האחרונה. תשואות ארוכות גבוהות שוחקות את השווי של המניות באופן שאינו תלוי כלל בלוח השנה - הן מייקרות את "מחיר הכסף" ומורידות את האטרקטיביות של נכסי סיכון.

האירוע שכל השוק ממתין לו הוא החלטת הריבית של הפדרל ריזרב ב-16 בספטמבר. יו"ר הפד קווין וורש הפתיע לרעה בנאום שנשא בכנס ג'קסון הול: הוא נקט טון ניצי מהצפוי, הדגיש שהאינפלציה עדיין גבוהה מדי (מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.4% בשנה שהסתיימה ביולי) והבהיר ש"יש לנו עבודה לעשות".

התוצאה הייתה מיידית - לפי החזאים, ההסתברות להעלאת ריבית של רבע אחוז בספטמבר זינקה מכ-35% לכ-60% תוך יממה. במילים אחרות, השוק כבר לא מתמחר הורדת ריבית, אלא מעריך שסביר יותר שהפד יעלה אותה.

לא כל האנליסטים מודאגים במידה שווה. פיטר בוקבר, מנהל ההשקעות הראשי ב-One Point BFG Wealth Partners, טוען שהפוקוס צריך להיות דווקא על הריביות ארוכות-הטווח ולא על הפד עצמו. "עקום התשואות כבר תמחר את מחיר ההון בשיעור גבוה בהרבה ממקום שבו נמצאת ריבית הפד", הוא מסביר. "הפד די לא רלוונטי כאן, כי נתוני האינפלציה כאילו כלאו אותו בפינה".

מעבר לכל הטיעונים, שווה לזכור פרדוקס מרתק שמערער על עצם קיומו של "אפקט ספטמבר": אם מספיק משקיעים מכירים את התופעה ופועלים לפיה - למשל מוכרים כבר באוגוסט כדי להקדים את הירידה הצפויה - הם למעשה מעבירים את החולשה לאוגוסט ומבטלים את האפקט בספטמבר.

הספקנות הזאת מגובה במחקר. מחקר שהשתרע על פני כ-300 שנה, בהתבסס על נתונים מאז 1693, לא מצא עדות מובהקת לקיומו של האפקט - ובשלוש מתוך שש תקופות של חמישים שנה, התשואה הממוצעת בספטמבר הייתה דווקא גבוהה יותר מהחודשים האחרים.

השורה התחתונה למשקיע הישראלי הממוצע פשוטה יחסית. הסטטיסטיקה ההיסטורית מתארת מה נטה לקרות בתנאים מסוימים - ואותם תנאים (שוק חלש שנכנס לחודש פצוע) פשוט לא קיימים כרגע.

ירידה ממוצעת של כ-1.2% היא כנראה לא סיבה מספקת למכור החזקות ולנסות לתזמן את השוק, מהלך שעלול לגרור עלויות מס וסיכון של החמצת ימי עלייה חזקים. אנליסטים רבים ממליצים דווקא להמשיך בהפקדות הקבועות לתיק ההשקעות והפנסיה, כדי לצבור "אבק שריפה" לניצול הזדמנויות אם החודש אכן יתברר כתנודתי.

עוד ב-

דרמה באג"ח ממשלת ארה"ב: האם יש הזדמנות השקעה שלא נראתה 20 שנה?

לכתבה המלאה

הזרקור האמיתי צריך להיות מופנה לא ללוח השנה, אלא לתשואות האג"ח ולהחלטת הפד ב-16 בספטמבר. אם התשואה ל-10 שנים תטפס חזרה לעבר 4.75% או שהפד יעלה ריבית, החלקים בשוק הרגישים ביותר לתמחור - ובראשם מניות הצמיחה והטכנולוגיה - ירגישו זאת, ללא קשר לרוחב השוק או לעונתיות. הוויכוח על ספטמבר מעניין, אבל הריבית היא המשתנה שבאמת יקבע את הכיוון.