במערכת הבנקאית מעריכים כי מקרב העוסקים הזעירים, שיעור פשיטות הרגל של בתי קפה ומסעדות רבות יהיה בין הגבוהים במשק – והדבר כבר מתבטא בדחיית בקשות  לאשראי מצד גורמים בענף.

שבועיים מאז יצאה לדרך קרן האשראי בערבות המדינה לטובת עסקים קטנים, הונחו על שולחנה פניות רבות מצד מסעדות ובתי קפה, מהנפגעים הבולטים במשבר הקורונה. אולם הבנקים השותפים בקרן (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, בינלאומי ואגוד), שגם בימים כתיקונם לא מעניקים לעסקים אלה אשראי רב בשל הסיכון הגבוה הגלום בתחום, דוחים את מרבית הבקשות ומאשרים אשראים רק לרשתות מבוססות ולמסעדות ותיקות ואיתנות פיננסית. מדדי דן אנד ברדסטריט קבעו בעבר כי זהו הענף המסוכן במשק, אשתקד, ומסתמן כי בשנה הקרובה הדבר אינו עומד להשתנות - והבנקים נוקטים משנה זהירות בשל כך. 

עד כה התקבלו בקרן, לפי הערכות, כ-35 אלף בקשות להלוואה בסכום ממוצע של 800 אלף שקל. הבעיה של העסקים בתחום ההסעדה, לפחות לראיית הבנקים, היא כי גם במתווה החזרה לשגרה, הריחוק החברתי שיידרש יקשה עליהם להגיע למחזורי פעילות שיאפשרו להם להרוויח.

לפי הערכות, הבנקים אישרו עד כה הלוואות בהיקף של כ-100 מיליון שקל בלבד מתוך קרן של 6 מיליארד שקלים. הבנקים ממשיכים לטעון כי אין להם יכולת לעמוד בתנאי הקרן הדורשים מתן מענה תוך שבעה ימי עסקים מקבלת הפנייה הראשונה, שלרוב אינה מגובה במסמכים. ערב החג פנו הבנקים למשרד האוצר בבקשה לקבוע כי שבעת ימי העסקים ייספרו רק ממועד קבלת מסמכים מלאים מהלקוח. בינתיים טרם ניתן לבנקים מענה בעניין.

בבנקים מסבירים כי יש נתונים שהם חייבים לקבל מהעסקים הפונים אליהם כדי לאמוד את סיכוייהם לצוף מעל המים בתקופת המשבר ולהחזיר את ההלוואה בהמשך. כך למשל על הבנקים לדעת האם המחזור נחתך לאפס או שיש פעילות חלקית, למשל באמצעות משלוחים; עד כמה העסק הצליח לדחות תשלומים לספקים ולהגיע להסכמות להקטנת שכר הדירה, וכדומה.