ועדת הכלכלה התכנסה היום (שני) לדיון בהשלכות משבר הקורונה על פעילות המערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, סקר את הנעשה במערכת הבנקאית, והתייחס לסיוע של הבנקים בפעילות הקרנות בערבות מדינה שעומד כרגע על 69%, אך מתחלק ביחס שונה בין הקרנות. אבידן הציג כי הניצול בקרן לעסקים קטנים ובינוניים עומד על 97% - 17.5 מיליארד שקל מתוך 18 מיליארד, כאשר כ-58% מהבקשות אושרו. בקרן לעסקים קטנים ובינוניים בסיכון מוגבר עומד הניצול על 16% - 600 מיליון שקל מתוך 4 מיליארד שקל. עוד ציין אבידן כי "מחיר האשראי שמר על סביבה דומה".

יו"ר ועדת הכלכלה, יעקב מרגי, אמר כי "אם הממשלה רוצה שהבנקים יהיו נדיבים היא צריכה לתת להם את הביטחון לעשות זאת", בתגובה לטענות על הקשחת מדיניות הבנקים במתן אשראי. בוועדת הכלכלה כי משקי הבית צמצמו את דרישת האשראי ב-9%.

בתקופת המשבר ניתן אשראי חדש של כ-20 מיליארד שקל, בעוד שבשנה רגילה ניתן אשראי חדש של כ-40 מיליארד שקל. עוד ציין אבידן כי משקי הבית צמצמו את דרישת האשראי ב-9% וכי משקל המשכנתאות שנדחו מסך המשכנתאות ירד מ-24.7% במאי ל-11.5% כיום. לדבריו, מדובר באינדיקציה חיובית המעידה על כך שאנשים חוזרים לשלם את המשכנתא.

בהתייחס לאשראי הבנקאי אמר אבידן כי "לא רק שהבנקים לא לחצו על הברקס, אלא שהם לחצו על הגז וגם שמרו על יציבות המערכת". הוא הוסיף כי ערב הכניסה למשבר שופר ניהול הסיכונים והמערכת הבנקאית הישראלית איתנה וערוכה. היו"ר מרגי שאל אם לא נראה יותר תספורות נוסח אליעזר פישמן ונוחי דנקנר, ואבידן השיב כי החשיפה לקבוצות לווים היא הרבה יותר נמוכה, וכי הסיכוי שתספורות כאלה תקרנה הוא נמוך לאין שיעור מקודם והכשל הכי גדול שיכול להיות הוא לא לתת אשראי ואסור להיות שם.

כמו כן, לבקשת חברי הכנסת מנסור עבאס ויבגני סובה עסקה הוועדה גם בנושא האשראי והמשכנתאות. ח"כ עבאס אמר כי גם לפני הקורונה סבלו ביישובים הערבים מכישלון בתפקוד המערכת הבנקאית, והדבר משליך על המצב החברתי. לדבריו, חלק מהפתרונות במגזר הוא פנייה לשוק האפור והשחור, דבר שמגביר את האלימות, וקרא לפתור את משבר האשראי בחברה הערבית. ח"כ סובה זוגות צעירים רבים לקחו משכנתאות גדולות, בין היתר במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, וכעת כשחלקם איבדו את עבודתם הם נקלעו לסיטואציה לא פשוטה.