לאחר הדיווחים הסותרים על ממדי האבטלה בישראל, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית לחייב מעסיקים בדיווח חודשי בנוגע לתעסוקת עובדים כדי לאפשר למדינה לדעת באופן מדויק ובזמן אמת את נתוני התעסוקה ולגבש תכניות סיוע למובטלים. אבל התיקון לחוק יכנס לתוקף מאפריל 2021, מה שאומר שעד אז ימשיכו לבלבל אותנו במספרים.

כזכור, התיקון לחוק הגיע לאחר ממצאי הביניים של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע לטיפול הממשלה במובטלים ובדורשי עבודה במשבר הקורונה, אשר עסקו במחסור בנתונים חודשיים מהימנים מהמעסיקים על שכר עובדיהם.

בעקבות כך הכנסת אישרה, בקריאה שנייה ושלישית, את התיקון לחוק הביטוח הלאומי בנוגע לחובת דיווח חודשי מקוון של מעבידים, כפי שהמליץ מבקר המדינה. בכך יתאפשר למקבלי ההחלטות לדעת, בזמן אמת, מה מספר המובטלים בישראל, שכרם והיקף משרתם של המועסקים ולגבש בהתאם תכניות לסיוע למובטלים ולמבקשי העבודה הרלוונטיות למציאות העכשווית.

נתוני האבטלה נמדדים כיום על ידי שלושה גופים - המוסד לביטוח לאומי אשר סופר את מקבלי קצבת האבטלה לפי מספר התביעות שהוא משלם עליהן, שירות התעסוקה אשר סופר את מספר דורשי העבודה שפנו לשירות התעסוקה והלמ"ס אשר מתבסס על סקרי כוח אדם, שביצע לפי הגדרות מסוימות. בנסיבות אלו, קיימים פערים משמעותיים בנתונים של כל אחד מהגופים, ולא ניתן לקבוע כמה מובטלים יש באמת, לבחון את סוגיית האבטלה והתעסוקה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה.

הסיבה לפערים בנתונים נובעת מכך שהמוסד לביטוח לאומי אינו עומד על כך שהמעסיקים ידווחו לו בכל חודש וחודש, על כל אחד מהעובדים שהם מעסיקים, באופן פרטני ונפרד. בפועל, הדיווח של המעסיקים למוסד לביטוח לאומי הוא דיווח חודשי המתייחס לכל העובדים יחד ולא באופן פרטני, כשנתונים פרטניים על העובדים מועברים רק פעמיים בשנה.

עם אישור התיקון לחוק הביטוח הלאומי בקריאה שנייה ושלישית, יוכל המוסד לביטוח לאומי לדרוש מהמעסיקים דיווח חודשי מקוון אודות כל עובד ועובד, וכך לדעת, בזמן אמת ובאופן מדויק יותר, מהי תמונת התעסוקה. אולם, יש לציין כי התיקון לחוק יכנס לתוקף  רק מאפריל 2021 ויחול על גוף המעסיק מעל 180 עובדים, ומאוקטובר 2021 הוא יחול על גופים אחרים, מה שאומר שבתקופה הקרובה עם משבר הקורונה, עדיין יהיו פערים.