על פי הסקירה של מודי שפריר, האסטרטג הראשי בחטיבה הפיננסית של בנק מזרחי טפחות, נכון לספירת 80% מהקלפיות, כאשר המדגמים הסופיים מראים שלנתניהו אין רוב של 61 חברי כנסת להרכיב ממשלה גם עם מפלגת 'ימינה', כך שנכון יהיה להמתין לתוצאות האמת הסופיות. בוועדת הבחירות ציינו כי עד הצהריים יפורסמו התוצאות מקרוב ל- 100% מהקלפיות הרגילות, אך כי "תוצאות סופיות יפורסמו כנראה ביום שישי בבוקר, לאחר ספירת המעטפות הכפולות".

בזירה הכלכלית, נראה כי בכל ממשלה שתקום גוברים הסיכויים של 'ימינה', המשמשת כלשון המאזניים, לקבל את משרד האוצר. לדברי שפריר, מפלגת 'ימינה' הכריזה לאחרונה על תוכנית כלכלית במתווה של 'כלכלת סינגפור', והצהירה כי זו תשמש כתנאי להצטרפותה לממשלה. במרכז התוכנית 'ימינה' הכריזה כי תפעל ל"חיתוך דרמטי ברגולציה", הגדלת הייבוא באמצעות ביטול תקנים מיותרים לצורך הורדת יוקר המחייה, הקפאת הוצאות הממשלה ו"הורדה דרמטית של המיסים".

הרפורמה תכלול הורדה של 15% במס ההכנסה לכל מדרגות המס, והורדת מס החברות מ-23% כיום ל-15%. דברים דומים (אם כי מתונים יותר) השמיע גם נתניהו טרם הבחירות, אם כי הזינוק בגרעון וביחס חוב-תוצר בשנים 2020 ו-2021 יקשה על יישום התוכנית הגרנדיוזית של בנט, במידה ומפלגתו אכן תקבל את תיק האוצר.

בהתייחס לכך, נזכיר כי במסגרת אשרור דירוג האשראי של ישראל ע"י S&P בנובמבר האחרון (ברמה של AA- עם תחזית 'יציבה'), כלכלני החברה ציינו כי יורידו את התחזית ל'שלילית' במידה והחוב הממשלתי יעלה בטווח הבינוני לרמה הגבוהה מתחזיתם (להתייצבות ברמה הנמוכה במעט מ- 80%). כלכלני החברה ציינו לשלילה גם את חוסר היציבות הפוליטית בישראל.

מאידך, חשוב לציין כי העודף הניכר במאזן התשלומים תומך ביציבות דירוג האשראי של ישראל למרות אי העברת התקציב, אי הוודאות הפוליטית והזינוק בגרעון (העודף הניכר במאזן התשלומים מקבל משקל גבוה יחסית בהחלטות הדירוג של S&P).

בשורה התחתונה – עד לפרסום תוצאות האמת הסופיות וחלוקת התיקים בממשלה הבאה (אם תקום), נראה כי השווקים הפיננסים בישראל יגיבו לבחירות באדישות יחסית (ראו גם היציבות במסחר במט"ח הבוקר), כאשר המגמה בטווח הקצר תיקבע בעיקר בהתאם למגמה בשווקים הגלובאליים.