קרנות הגידור פועלות על-פי רוב מתחת לרדאר. הן לא מעוניינות להיחשף לציבור בעיקר בשל הנזק הרב שהן יכולות לגרום לו, אבל אחת לכמה זמן מזדעזעים השווקים הפיננסיים מפעילות של הקרנות הללו ואז עולות שוב השאלות, עד כמה ניתן לתת לקרנות הללו להשתולל.

ביום שישי האחרון הייתה זו קרן Archegos שמימשה השקעות בהיקף מדהים של 30 מיליארד דולר. מדובר בהיקף גדול מאוד שמזעזע את השווקים כבר כמה ימים וזאת לאחר שהבוקר הודיעו מספר בנקים ובראשם קרדיט סוויס ונאמורה היפאני שככל הנראה יאלצו למחוק את האשראי שהעמידו לקרן ומכיוון שמדובר בסכומים גבוהים גם עבורם הרי שמדובר בנזקים גדולים.

מכירת מניות בסדר גודל של 30 מיליארד דולר חושפת, כאמור, את הבטן הרכה של קרנות הגידור והיא נגרמת בשל אחת משניים: הונאה או מימוש מניות כפוי. כרגע לא ברור מה הסיבה שהביאה את Archegos לממש מניות בבהילות כזו אבל ההערכות הן שמדובר במימוש כפוי.

ננסה להסביר את המנגנון: קרנות גידור על פי רוב מגייסות כסף מהציבור, הן ממנפות אותו באמצעות אשראים גדולים מהבנקים ומשקיעות בנכסים רוויי סיכון לטווחים קצרים. כשאחת ההשקעות קורסת, או כשרכיב אחד ממגדל הקלפים הזה נופל הרי שהבנק שהעמיד את האשראי דורש לממש בטוחות, וזה קורה בד"כ בזמן אפס כי האשראי הוא לזמן קצר.

או אז, הקרן, כדי לעמוד בהתחייבויות שלה מממשת מהר השקעות, בד"כ טובות, כדי לממן את ההפסד מההשקעה הספקולטיבית. אם זה המצב הרי שעוד מדובר בסיפור נסבל אבל התסריט הזה מסתבך כשהקרן לא יכולה לממש את ההשקעה ואז הבנק מממש עבורה את הבטוחות ואז אנחנו רואים "סחורה" נזרקת לשוק בכל מחיר ואז גוברת ההסתברות שהקרן הגיעה לסוף דרכה ובמגדל הקלפים הזה יוותרו בנקים ללא הכסף שלהם.

לא בטוח שזה המקרה כרגע אבל בהחלט הסבירות לכך גדלה ונראה כי כמו במשבר הסאב פריים ככל שתיחשף השיטה ומה גרם להפסד הגדול הזה, תיכנס הרשות לני"ע האמריקאית לתמונה ואז יחזרו הקולות להרחיק את קרנות הגידור מהשווקים אז בהחלט יכול להיות שאנו עדין היום לאחת הקריסות המפוארות בוול סטריט.