ענף הנדל"ן נמצא במשבר לא פשוט בשלוש השנים האחרונות. זה התחיל במלחמה, שהגיע על רקע ימי הרפורמה המשפטית, המשיך בשתי מערכות מול איראן, ריבית גבוהה שהקשתה מאוד על הקבלנים וירידה קלה במחירי הדירות, למעט הפוגה ב-2024.

"האתגר המרכזי של הממשלה הבאה בענף הנדל״ן הוא לייצר תנאים שיאפשרו לענף הבנייה לחזור לקצב ביצוע סדיר, תוך התמודדות עם שלושה חסמים מרכזיים: מחסור בכוח אדם, קושי בגיוס אשראי ועלויות מימון גבוהות, והאטה בביקושים לדירות", אומר רן ינאי, מנכ״ל ובעלים של חברת הבנייה צ.פ. לדבריו, כדי להוציא את ענף הנדל״ן מהמשבר, הממשלה הבאה חייבת לטפל בכוח האדם, באשראי ובביקושים.

לדבריו, כדי להניע מחדש את גלגלי הענף, נדרשת מדיניות ממשלתית ממוקדת, שתשלב בין הסרת חסמים בצד ההיצע לבין עידוד הביקושים מצד רוכשי הדירות. אחד מהם, הוא החזרת עובדים פלסטינים בכפוף להסדרה חוקית ולמנגנוני פיקוח. 

נושא הפועלים הפלסטינים יוצר לא מעט ויכוחים בין הקבלנים. יש כאלה שטוענים שאסור להחזיר אותם. יוסי אברהמי, למשל, הוא אחד מהם. אחד הקבלנים המוכרים בישראל אמר כאן בראיון בעבר שלא יהיה מוכן להעסיק פלסטינים בשום פנים באופן. "נתתי להם לאכול, אבל הם נשכו אותי. אין בהן אמונה, אליי הם לא יחזרו", אמר בעבר וטען כי השוק צריך להתרגל לעבוד עם עובדים חדשים, כולל ישראלים.

ינאי טוען כי אחד החסמים המשמעותיים ביותר כיום הוא המחסור בכוח אדם מקצועי בענף הבנייה. "זה פוגע ביכולת של חברות הביצוע לעמוד בלוחות הזמנים ולהתקדם בקצב הנדרש. הממשלה הבאה צריכה לבחון מתווה מוסדר להחזרת עובדים פלסטינים לעבודה בישראל, בכפוף להחלטות הביטחוניות, לאישורים הנדרשים ולפיקוח הדוק. הסדרה כזו עשויה להגדיל את היצע כוח האדם הזמין, לשפר את תפוקות הביצוע באתרי הבנייה ולצמצם עיכובים בפרויקטים. לצד זאת, יש לפעול להרחבת הכשרות מקצועיות ולהגדלת היצע העובדים החלופיים, כדי לבנות לענף פתרון ארוך טווח ולא להותיר אותו תלוי במקור כוח אדם אחד".

חסם נוסף שהוא מזכיר הוא הנושא המימוני. ינאי מסביר כי "בתקופה שבה עלויות האשראי גבוהות והתזרים בפרויקטים מורכב, חברות בנייה וקבלני ביצוע נדרשים להתמודד עם הוצאות מימון כבדות, דווקא כאשר הם זקוקים למשאבים כדי להמשיך בביצוע ולהשלים פרויקטים". לדבריו, על הממשלה ליזום הקמת קרן אשראי ייעודית לענף הבנייה, שתעמיד הלוואות בתנאים סבירים ותאפשר לחברות להתמודד עם צורכי ההון החוזר, לממן את המשך העבודות ולשמור על רציפות ביצועית. "קרן כזו, שתפעל באמצעות מנגנוני מימון ובקרת סיכונים ברורים, עשויה לסייע גם לחברות בעלות פרויקטים פעילים שנקלעו ללחצי נזילות, ולצמצם את הסיכון שעיכובים פיננסיים יהפכו לעיכובים בבנייה עצמה".

במקביל לצעדים שנועדו להגדיל את היצע הדירות, הוא מציע לטפל גם בצד הביקוש. "זוגות צעירים רבים מתקשים כיום להגיע לרכישת דירה בשל ההון העצמי הנדרש, עלויות המימון וחוסר הוודאות הכלכלית. מצב זה עלול להעמיק את הקיפאון בשוק ולפגוע ביכולת של יזמים וחברות בנייה לקדם פרויקטים חדשים", הוא אומר. "הממשלה הבאה צריכה לבחון מתן מענקים ממוקדים לזוגות צעירים ולרוכשי דירה ראשונה, על בסיס קריטריונים ברורים ותוך התאמה ליכולת הכלכלית של משקי הבית. תמריצים כאלה עשויים להקל על חסם הכניסה לשוק, לסייע במימוש עסקאות ולתמוך בהתחדשות הפעילות בענף. חשוב שהסיוע יהיה מתוכנן כך שיגדיל את הנגישות לדיור, ולא יתגלגל באופן מלא לעליית מחירים".

לסיום, הוא טוען כי הטיפול במשבר הבנייה לא יכול להתבסס על צעד נקודתי אחד: "נדרש שילוב בין הגדלת כוח האדם הזמין, שיפור הנגישות לאשראי והחזרת רוכשי הדירות לשוק. שלושת המהלכים צריכים להתקדם במקביל, כחלק מתוכנית ממשלתית מתואמת שתעניק לענף ודאות ותאפשר לחברות לתכנן קדימה.

עוד ב-

הקבלן המוכר חושף בראיון: מה באמת קורה למחירי הדירות בישראל?

לכתבה המלאה

"בסופו של דבר, המטרה אינה רק להחזיר את הפעילות בענף לרמתה הקודמת, אלא להבטיח יכולת ביצוע יציבה, לצמצם עיכובים בפרויקטים ולשפר את הנגישות של הציבור לרכישת דירה. ללא טיפול משולב בחסמים הללו, יהיה קשה לייצר התאוששות מתמשכת בענף הבנייה ובשוק הדיור".