בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים אומרים היום שהגידול החד בצריכה הפרטית, שאפיין את פתיחת המשק, מתחיל להתמתן. "הרכישות בכרטיסי האשראי בשבועות האחרונים היו במגמת ירידה (נתונים לא מנוכי עונתיות), ובכלל זה הוצאות לריהוט, ביגוד, מסעדות ועוד.

"התמתנות מגיעה לאחר זינוק חד של 9.3% ברכישות בחודש מרץ. רמת אמון הצרכנים היא גבוהה ואנו מעריכים כי הצריכה תוסיף להיות פקטור משמעותי בצמיחה גם ברבעונים הבאים. לראשונה מאז פרוץ הקורונה אנו רואים שבחודש האחרון מחזור המזומן, כלומר יתרות המזומנים שבידי ציבור, ירד.

"להערכתנו ירידה זו משקפת את החזרה של עסקים לפעילות של שגרה, ואולי היא גם מאותתת על ירידה נוספת במספר העובדים בחל"ת בחודש אפריל. ראינו בעולם נתוני רבעון ראשון מאוד קוטביים, בין צמיחה בשיעור של 6.4% בארה"ב, להתכווצות של 2.5% באירופה. התמונה בישראל תהיה דומה יותר לזו שבארה"ב, זאת למרות הסגר שבתחילת הרבעון: הצריכה הפרטית לא ירדה ברבעון הראשון, יצוא שירותי ההי-טק המשיך לגדול בקצב מהיר בחודשים ינואר-פברואר, ולאור הגידול החד ברכישות דירות כנראה שגם ההשקעות בבנייה גדלו" אומרים בחטיבה הפיננסית.

בבנק הפועלים מעלים במקביל את תחזית האינפלציה שנה קדימה לשיעור של 1.3%, זאת לאור העלייה במחירי הסחורות ודיווחים על התייקרויות של מוצרים במשק. עדכון המדדים כלפי מעלה הוא בעיקר במדדים של החודשים הקרובים. "האינפלציה בשנת 2021 צפויה להיות קרובה לאמצע גבול היעד – 1.9%. בשלב זה נראה שעיקר העלייה באינפלציה היא תיקון לירידות מחירים שנמדדו בשנה שעברה, ואולי מעט מעבר לזה, בגלל קשיים ועיכובים בשרשרת האספקה בעולם.

"אולם, אינפלציה גם אם היא זמנית, יוצרת מידה של אי-ודאות, והיא עשויה להפוך לקבועה בתנאים מסוימים. לדוגמה, אם האינפלציה גורמת להתאמות כלפי מעלה של השכר, או שהעלייה במחירי הנכסים מתורגמת להתייקרות במחירי שירותים כמו שכ"ד לדוגמה. גירעונות תקציביים גבוהים שממומנים בהדפסות כסף של הבנקים המרכזיים מהווים גם הם סיכון לעלייה עתידית באינפלציה. אף אחד מהסיכונים האלו אינו ייחודי לישראל, וברוב המקרים ניתן אפילו לומר שהסיכון בישראל קטן יותר מזה של ארה"ב".