שיכון ובינוי הגישה הצעה לא מחייבת לרכישת השליטה בפז. ההצעה היא למעשה הצעה למיזוג בין שיכון ובינוי אנרגיה שנמצאת בבעלות מלאה של שיכון ובינוי לפז וזאת בתמורה להקצאה של 58% מהחברה הממוזגת לשיכון ובינוי.

מכיוון שמדובר בהצעה לא מחייבת שהיא אופנה רעה שפשטה בשוק ההון לא ניתן להתייחס אליה ברצינות, ונראה כי שיכון ובינוי מעוניינים לסמן טריטוריה ולהיכנס למו"מ עם דירקטוריון פז מבלי להתחייב לדבר.

נזכיר, הצעה לא מחייבת אין לה כל תוקף ולא בטוח שהיא שווה בכלל את הנייר עליו היא כתובה. כך למשל יכול אדם להגיש הצעה לא מחייבת לרכוש את פז בתמורה לטריליון דולר, ההצעה היא לא מחייבת ולכן אין לה כל משמעות בין אם פז תקבל את ההצעה הלאו מחייבת הזו ובין אם לאו.

דרך המלך היא למעשה שניים: או הגשת הצעה מחייבת שדירקטוריון פז יכול לדון בה ברצינות, לקבל או לדחות אותה או לחילופין להיכנס למו"מ עליה או לדלג מעל כל המהמורות ופשוט להזמין את דירקטוריון פז להקים צוות מו"מ שייכנס למגעים על בסיס משהו מחייב כמו למשל מיזוג בין החברות, ללא מזומן והקצאה לשיכון ובינוי 58% מהחברה הממוזגת.

בעיקרון השיטה של הגשת הצעות לא מחייבות יש להן שתי תכליות: יחסי ציבור וניסיון לתקוע מקל בגלגלים של כל עסקה אחרת מחייבת ורצינית הרבה יותר.

כך או אחרת, יכול להיות שההצעה של סיידוף באמצעות שיכון ובינוי היא רצינית אבל כשהיא מנוסחת בצורה לא מחייבת הרי שדירקטוריון פז יתקשה להתייחס אליה להוציא התייחסות שהיא מעין הזמנה לנהל מו"מ על בסיס אמירה שמוגדרת "לא מחייבת".