הנה סיפור: אחרי הרבה מאוד שנים, אלביט מערכות חוזרת לבורסה עם הנפקת אג"ח גדולה. המוסדיים מלאים בכסף שמחפש השקעה והנפקה בסדר גודל של אלביט, "סוגרת להם פינה" ומאפשרת להם נתיב השקעה בסיכון נמוך לכמה מאות מיליוני שקלים. יש כאן הכל מהכל, על ההנפקה הזו התמודדו כל החתמים בשוק ונערכה אפילו "תחרות יופי" בה זכות השמות הגדולים והנוצצים ועכשיו מתחיל הקרב הגדול על "המרווח מהממשלתי" - קרב במשקל כבד.

הכוונה של אלביט מערכות לגייס בשוק כ-2 מיליארד שקל או קרוב לכך בהנפקה של שתי סדרות, ארוכות ו"ארוכות מאוד" במח"מ (משך חיים ממוצע) של 7 ל-9. המרווח שהחברה רוצה הוא אפס מהממשלתי, והמשקיעים המוסדיים הגדולים, הידיים החזקות באמת בשוק רוצים קרוב ל-1%.

נסביר, האג"ח של אלביט מערכות הוא למעשה הגיוס הגדול ביותר של אג"ח בתקופה האחרונה. הנפקה בסדר גודל כזה של חברה שהיא אינה חברה ממשלתית משתווה רק להנפקות מפלצתיות כמו תמר בונד, עזריאלי, פטרוליום וכדומה. אבל באופן עקרוני אין חברה שאינה ממשלתית שעושה הנפקות בסדר גודל כזה.

אלביט מערכות היא אחת החברות המעניינות בבורסה. החברה שבשליטת איש העסקים מיקי פדרמן שמחזיק גם בשליטה במניות דן (להבדיל), נמצא בכל מקום על פני הגלובוס עם מערכות שנחשבות לפאר התעשייה הטכנולוגית-ביטחונית של ישראל ולכן, חברה כזו שמגייסת אג"ח יושבת עליו עד הפידיון.

לחברה בסדר גודל כזה אין בעיית תזרים מזומנים ואין לה גם בעיית מכירות ולכן המערכת הבנקאית פתוחה בפניה ובטח שוק ההון ולכן רכישה של אג"ח מסוג זה יכולה להיות תחליף השקעה לאג"ח ממשלתי עם תוספת תשואה, בטח למשקיעים לטווח ארוך, כלומר המשקיעים הכבדים ביותר.

אם כן, לאחר תהליך התמחרות בין כל החתמים הגדולים בישראל נבחרו בתהליך שארך לא מעט זמן חברות החיתום: דיסקונט, לידר וברק קפיטל - שמות נוצצים שנשכרו להיות המתווך בין המשקיעים המוסדיים שיכולים לשתות הנפקה בסדר גודל כזה, ורוצים לשתות אותה - אבל במחיר הנכון.

אם כן, תהליך בדיקת השוק רק החל ונראה שבשבועיים הקרובים ייסגר הבוק ואז נדע מהו הבנצ'מארק (benchmark) החדש שנוצר בשוק כי רק הנפקות בסדר גודל כזה קובעות את ה-benchmark לתחליף לממשלתי שמושך איתו את כל השוק.