הדולר ממשיך לשבור שיאים והוא יורד היום בכ-0.4% אל רמות שפל היסטוריות של 3.1 שקל. בשלב הזה בנק ישראל אינו מתערב במסחר ומתמיד במדיניות של מיתון תנודתיות במקום מלחמה על שער חליפין ספציפי.

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, רפי גוזלן אומר היום כי ההתחזקות המהירה של השקל ועוצמתה ממשיכים להיות חריגים, כך שבשבוע האחרון ייסוף של כ-1.7%, זהה רק לזה שנרשם בצ'כיה ובברזיל, מדינות שנמצאות בעיצומו של מחזור העלאות ריבית.

"עוצמת השקל בולטת גם בחודש האחרון עם  ייסוף חריג של כ-4% (הגבוה ביותר מבין המטבעות העיקריים) כאשר מתחילת השנה, התחזקות השקל שנייה רק לרובל הרוסי שנהנה משילוב של הגאות במחירי האנרגיה בעולם במקביל לסדרת העלאות ריבית מהירות לריבית של 7.5%".

גוזלן אומר עוד כי "הגורמים הבסיסיים התומכים בשקל לא התאפיינו בשינוי של ממש, וגם השינוי בסביבת הריביות הקצרה  (בעיקר ב-IRS, ובמידה פחותה באופן ניכר בשוק המק"מ והאג"ח) הובלה על ידי השוק האמריקאי, תוך שינוי מינורי בפערי הריביות (כולל ה-basis). אין ספק כי המשך הגאות בענפי הטכנולוגיה ובעיקר בשוקי המניות בעולם מפעילים לחץ גבוה יחסית על השקל, כך שמכירות המוסדיים נטו מתחילת השנה נעות סביב 20 מיליארד דולר. אחזקות הזרים באג"ח נותרו יציבות בחודשים האחרונים, לאחר מגמת עלייה בתחילת השנה (שבחלקה ניטראלית בהשפעתה על שוק המט"ח).

"מכאן, ניראה כי עיקר ההשפעה טמונה בסיום תוכנית הרכישות של בנק ישראל (30 מיליארד דולר), כלומר השוק בוחן את מדיניות הבנק ואת מידת הטולרנטיות לסביבת שער החליפין החדשה. החדשות הרעות מבחינת בנק ישראל הן כי הבנקים המרכזיים המובילים לא סיפקו את הסחורה בהחלטות האחרונות אלא שיגרו מסרים יוניים.

"החדשות הטובות לעומת זאת, הן התנעת תהליך צמצום הרכישות בארה"ב וההסתברות הלא מבוטלת לכך שה-FED ייאלץ להאיץ את קצב הצמצום בתחילת 2022, תרחיש שצפוי להוביל להתחזקות של הדולר בעולם ולתמוך בהיחלשות של השקל מול הדולר גם בשל הציפיה להעלאת ריבית והן מתוך השפעה ממתנת על נכסי הסיכון (ומכאן על פעילות הגידור של המוסדיים).

"המשמעות של תרחיש זה היא לחצים להמשך התחזקות השקל בטווח הקצר, שסביר שייתקלו בתגובה מצד בנק ישראל בהתחשב בעוצמת הייסוף החריגה עד כה, וזאת  לעומת פוטנציאל לפיחות שקל-דולר במהלך המחצית הראשונה של 2022.

"מהלך הייסוף של השקל בולט במיוחד במונחי סל שכן הדולר התחזק לאחרונה בעולם. רמת השקל-סל הנוכחית  משקפת ייסוף של כ-7% ביחס לרמה הממוצעת שנרשמה לאורך המחצית הראשונה של השנה. במידה והשקל יתייצב סביב רמות אלו צפויה השפעה ממתנת בפיגור על האינפלציה (אפקט מלאי), שתבוא לידי ביטוי במהלך המחצית הראשונה של 2022. 

"מעבר להשפעה זו, שורת הצעדים שנקטה הממשלה ובראשם הסכם השכר, רפורמת היבוא ובשבוע האחרון הצהרה על רפורמת Airbnb ( איסור שימוש בדירות במרכז הארץ להשכרת לנופש ובכלל לשימוש חורג,  שבמידה ותיושם תמתן את עליית שכר הדירה), כל אלה מחזקים את ההערכה כי העלייה הנוכחית באינפלציה צפויה להיות זמנית. זאת לעומת התמחור בשוק האג"ח המכוון לאינפלציה גבוהה יחסית של כ-2.8%-2.7% בשנה השנייה עד הרביעית וזאת מעבר לעלייה בשיעור של 2.7%-2.6% בשנה הקרובה.

"אמנם בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להתאפיין בקצב גבוה יחסית (עליית מחירי אנרגיה, השפעות השיבושים בשרשרת האספקה והשפעות חד פעמיות של העלאות המיסים, ובעיקר מס רכישה ומס משקאות מתוקים וכלים חד פעמיים), אך הדבר מקבל ביטוי גבוה ואף מעבר לכך בתמחור הנוכחי. 

"בנוסף, במידה ואכן סביבת האינפלציה בארה"ב תישאר גבוהה, הצעדים שינקוט ה-FED יובילו לירידה באינפלציה המיובאת לישראל, שהיוותה את הגורם העקרים לעלייה המדרגה באינפלציה בשנה האחרונה. לפיכך, בתמחור הנוכחי נמשכת להערכתנו העדיפות של האפיק השקלי על פני הצמוד לכל אורך העקום".