וול סטריט: ירידות שערים חדות; תשואות האג"ח ב-3.35%
10 החברות הגדולות ב-S&P500 איבדו טריליון דולר משווי השוק שלהם ב-4 ימי המסחר האחרונים; הנפט שבר את רמת ההתנגדות ב-120 דולר לחבית; אפל איבדה 27% מתחילת השנה
וול סטריט לא מתאוששת ונראה כי לנגד עיננו מתרחש מפולת בשווקים הפיננסיים. באופן עקרוני, כשמדברים עם מנהלי השקעות מוסדיים גדולים נהוג להגיד שירידות של עד 20% הן תיקון טכני של העליות מהשנה שעברה, אך מעבר לזה אנחנו כבר מדברים על מפולת. מדד נאסד"ק, אגב, איבד מתחילת השנה לא פחות מ-32%.
באופן עקרוני, מדד המחירים לצרכן האמריקאי שעלה ב-1% ושיקף קצב אינפלציה שנתי של 8.6% הוא הגורם המרכזי לירידות. משמעות הדברים היא כי האינפלציה יצאה משליטה, וכדי להחזיר אותה למקום שבו היא צריכה להיות, הפדרל ריזרב צריך ביום רביעי הקרוב להיות אגרסיבי, ועוד איך אגרסיבי.
תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים הגיעו לרמה של 3.35%, רמה שהיא משקולת משמעותית על שוק המניות. בפעם שעברה כשהגיעו התשואות לרמה של 3.2%, הן התייצבו שם והקרינו יציבות על שוק המניות. אבל אתמול נשברה הרמה הזו והשוק מחפש את נקודת האיזון.
נתון קשה למשקיעים מבטא אובדן שווי השוק של החברות הגדולות בכלכלה האמריקאית (ושהן מטבע הדברים הגדולות בעולם). ב-4 ימי המסחר האחרונים איבדו 10 החברות הגדולות במדד S&P500 לא פחות מטריליון דולר.
אין סיבה להיכנס לניתוחים מלומדים על כל חברה בנפרד אבל מה שעובר כחוט השני בשוק כולו הוא החשש הגדול מעלייה מהירה בריבית שתמשוך מצידה את תשואות האג"ח לרמות גבוהות של יותר מ-3.5% בממשלתי ואלה בתורם ימשכו את תשואות האג"ח הקונצרני לרמות של 5% ואפילו 6%.
תשואות כאלה בשוק האג"ח גורמות לעלייה משמעותית בהוצאות הריבית של הפירמות ומאחר ואלה מלאות בחובות שלקחו על עצמן בשנים האחרונות, כשלא היה מחיר לכסף, הרי שאם לא יצליחו לשלם את החוב מהכסף שהן מייצרות מהפעילות השוטפת הרי שהן יצטרכו "לגלגל" את החוב, כלומר למחזר אותו והפעם התנאים יהיו גרועים מאוד עבורן וזה יכביד על הפעילות השוטפת שלהן בעיקר בשל הוצאות המימון שילכו ויגדלו.
נתון נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא הירידה בכוח הקניה של הפרטים. זו מחירה המיידי של אינפלציה ומשמעותה שמה שקנית בשנה שעברה ב-100 שקל/ דולר/ ליש"ט הרי שהשנה תשלם עליו 110 שקל/ דולר/ ליש"ט.
קונצזוס ההערכות של הכלכלנים הגדולים רק בחודש שעבר היה כי משקי הבית יוכלו להכיל אינפלציה של 8% ויצמצמו את הצריכה הפרטית שלהם. רק מה שקורה כרגע זה שהכלכלנים כבר אינם בטוחים שעליית המחירים תיעצר שם ואם משקי הבית יוכלו להכיל 8%, האם יוכלו להכיל 9%? או 10%? ומה הם יעשו כשהריבית על המשכנתאות וההלוואות "לכל מטרה" עולה ותעלה את התשלומים השוטפים?
כל זה בהכרח יביא להאטה כלכלית אך האם ההאטה הזו תגלוש למיתון? לעלייה באבטלה? לבעיות המוכרות והכל-כך קשות שמיתון מביא איתו וכל זה כשהמצב הפוליטי בעולם אינו מהיצבים. כך למשל רוסיה נמצאת במלחמה עם אוקראינה, באנגליה בוריס ג'ונסון מתחיל להיות מותקף מחברי מפלגתו, בארה"ב המצב הפוליטי רחוק מלהיות יציב וכך גם ברבות ממדינות המערב.
